בכנסת מתגבשת יוזמה שעל פיה הכנסת תתקן את חוק יסוד "הממשלה", כך שח"כ שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה של פשע יהיה מנוע מלהקים ממשלה, ושראש ממשלה לא יוכל לכהן בתפקידו תחת כתב אישום. סביב ההצעה הזו מתגבש רוב, והוויכוח שמתנהל כיום הוא בשאלה אם החוק יחול בכנסת הזו או בבאה אחריה.
במילייה המשפטי נוהגים לומר שמצבים קשים ובעייתיים יוצרים חקיקה קשה ובעייתית. נראה שאנו עומדים על סף חקיקה כזו, שספק אם היא חוקתית אבל בוודאות אינה ערכית. ולעומת מצבים קשים שיכולים להשתנות, קשה לשנות חקיקה בעייתית, וגם כשאינה אקטואלית היא נותרת בספר החוקים.
העיקרון של תורת המשפט האוניברסלית הוא שחקיקה לעולם איננה רטרואקטיבית אלא צופה פני העתיד. העיקרון הזה נובע מהכלל שלפיו לא מענישים אדם אלא אם הוזהר מראש. לפי כל שיטות המשפט אסור לשנות את החוק בדיעבד ולא יכול להיות שמעשה שעשה אדם בזמן שהיה חוקי יהפוך ללא חוקי באמצעות חקיקה רטרואקטיבית.
יוצא מהכלל הוא למשל החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, שנחקק ב־1950 אבל חל על פשעים שבוצעו על ידי הנאצים לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. בחוק יסוד "הממשלה" נקבע במפורש שראש ממשלה יכול להמשיך לכהן בתפקידו גם לאחר שמוגש נגדו כתב אישום אפילו בעבירה של פשע, והוא חייב להתפטר רק לאחר פסק דין חלוט (שלא ניתן לערער עליו) המרשיע אותו.
מפלגת כחול לבן התקוממה בצדק נגד ניסיונות שונים שהיו בליכוד לחוקק חוקים רטרואקטיביים, כמו החוק הצרפתי, שלא מאפשר העמדה לדין של ראש ממשלה מכהן, ו"חוק ההמלצות", שלפיו למשטרה אסור להוסיף המלצות להעמדה לדין של חשוד בחומרי החקירה שהיא מגישה לפרקליטות. אבל כחול לבן שוגה בניסיון לטרפד את מינויו של נתניהו לכהונת ראש הממשלה באמצעות חקיקה רטרואקטיבית פרסונלית. אפשר להגיע לאותה תוצאה בדרך פוליטית ולא חקיקתית.
כשחוק יסוד "הממשלה" נחקק, הוא לא עסק בשאלה מה יהיה גורלו של ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום או שהורשע בפלילים. המחוקקים לא העלו בדעתם אפשרות כזו. ב־2006 הציע ח"כ אופיר פינס לשנות את חוק יסוד "הממשלה" כך שראש ממשלה שנאשם בפשע לא יוכל לכהן בתפקידו, וייאלץ להתפטר. ההצעה עברה את ההצבעה הטרומית ב־2008, ונתניהו כראש האופוזיציה תמך בה תמיכה מלאה, וכמוהו חברים נוספים מצמרת הליכוד. החוק שיחק עבורם תפקיד בזמן שהתבשל כתב אישום נגד ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט. לאחר שאולמרט התפטר מכהונתו, המחוקקים איבדו עניין בהצעת החוק, והיא מעולם לא הגיעה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.
החוק גם לא קובע במפורש ששרים לא יוכלו לכהן בממשלה לאחר הגשת כתב אישום נגדם. עניין זה נקבע על ידי בית המשפט העליון בהלכת "דרעי ופנחסי" בתקופת כהונתו של יצחק רבין כראש הממשלה. הלכה זו השתרשה במשפט הציבורי, ושר שמוגש נגדו כתב אישום מתפטר מהחברות בממשלה או שראש הממשלה מעביר אותו מכהונתו.
אלא שיש הבדל גדול בין התפטרותו או פיטוריו של שר לבין התפטרותו של ראש ממשלה, שגוררת אחריה את התפטרות הממשלה כולה. בנוסף, שר שמועמד לדין ויוצא זכאי בדינו רשאי לחזור לכהונה בממשלה. לכאורה גם ראש ממשלה רשאי לשוב לכהונתו, אלא שזה לא מציאותי.
סוגיה נוספת שמטרידה היא העובדה שלכאורה מדובר בתיקון אוניברסלי, אך למען האמת מדובר בבלימת דרכו של נתניהו, משום שכרגע הוא היחיד שהוגש נגדו כתב אישום.
חקיקה פרסונלית היא בעייתית, אם כי פחות מחקיקה רטרואקטיבית. החוק בדרך כלל מנוסח בצורה כללית, אך למעשה הוא מיועד לאדם או לגוף יחיד. בקרב הקהילה הבינלאומית של המשפטנים הוא נחשב לא ראוי ואולי אפילו לא חוקתי. בחוקת ארה"ב יש סעיף מיוחד האוסר חקיקה פרסונלית, ובאנגליה לא נהוג לחוקק חוקים מסוג זה.
בישראל כבר נחקקו חוקים פרסונליים בעבר. למשל "חוק הצינון", שמנע את כניסתו של רא"ל דן חלוץ לפוליטיקה, או החוק שחייב את יאיר לפיד להתפטר מתפקיד מגיש חדשות בטלוויזיה. מכל מקום, זו חקיקה לא הוגנת בדרך כלל, והדבר הראוי הוא להימנע ממנה ככל שניתן.
קבלת דחייה
המשפט של נתניהו יתחיל ביום שלישי במועד שנקבע מראש, וזאת לאחר שבית המשפט דחה את בקשת עורכי דינו לדחיית המועד, ועל אף שהפרקליטות הסכימה באופן חלקי לדחייה.
כל עו"ד שנוהג להופיע בבתי משפט הגיש לפחות פעם בחייו בקשה לדחיית דיון בבית המשפט. זאת פרקטיקה נהוגה ואין צורך להתרגש ממנה יתר על המידה. בעבר, נשיאת ביהמ"ש העליון דורית ביניש הוציאה הנחיות ברורות לשופטים שמורות באילו נסיבות להיענות לבקשה ובאילו נסיבות לסרב לה. זאת, משום שעורכי הדין הרבו להשתמש בבקשה הזו על מנת למשוך את המשפט עוד ועוד.
כאשר מוגשת בקשה כזו לבית המשפט, שמוצדקת על פי הכללים, צריך לפנות גם לצד השני ולקבל את תגובתו לבקשה. אם מדובר במשפט אזרחי, הרי שמדובר בצד שכנגד; ואם מדובר במשפט פלילי, מדובר בתגובת הפרקליטות או התביעה המשטרתית.
הנימוק העיקרי של פרקליטי נתניהו לבקשת הדחייה ב־45 יום לפחות הוא שטרם קיבלו את כל חומרי החקירה שלהם הם נזקקים. יש מחלוקת בין פרקליטיו של נתניהו לבין הפרקליטות בשאלה זו, וכל צד מאשים את משנהו. בינתיים נודע כי הפרקליטות מתנגדת לדחיית הדיון אך מסכימה לכך שנתניהו לא יהיה נוכח וכי לא תיערך בה הקראת כתב האישום.
אין לפרש את החלטת בית המשפט כאילו הוא יוצא נגד ראש הממשלה, זו החלטה שמעידה על כך שהוא לא קיבל את הטיעון של עורכי דינו של נתניהו, ותו לא. עם זאת, ההחלטה המהירה מצביעה על כך שבית המשפט נחוש בדעתו לנהל את המשפט ביעילות ובמהירות.