ענף גדוע: בימים אלה כשמגיפת הקורונה משבשת את חיינו, מדאיגה ומטילה אימה על כל הולך על שתיים, כשנוצר ביקוש גדול לשימורי ירקות ובכלל לתוצרת חקלאית, אפשר לחוש ולהבין עד כמה חטאו בהתנהלותן ממשלות נתניהו בעשור האחרון כשדרדרו את החקלאות בישראל לשפל כמוהו לא ידעה המדינה מעולם, שפל שקרוב מאוד להכחדת החקלאות על כל מרכיביה.
כל עוד המצב היה נורמלי, והקורונה הייתה מזוהה כבירה מקסיקנית ידועה, האזרח הישראלי כמעט ולא ידע ולא הבחין שמרבית התוצרת החקלאית – כולל דגים, ביצים, חלב, פירות וירקות – הגיעה בתקופה האחרונה לביתנו מחוץ לגבולות המדינה, מעבר לים. באוצר ובמשרד הכלכלה דאגו לבצע את המהלך הזה מעל ראשו של משרד החקלאות, תוך התעלמות גסה מערכים של עשרות שנים שעליהם הייתה מבוססת החקלאות בארצנו כערך ציוני עליון חשוב מאוד, כחלק בלתי נפרד מכיבוש השממה ויישוב הארץ. כל זאת כדי להוזיל כביכול את התוצרת החקלאית ולהוריד בכך את יוקר המחיה, כשבדרך הזו הרסו ורמסו כאמור את החקלאות ואת החקלאים.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאז 1981 קטנו מספר המשקים החקלאיים בישראל ב־61%(!), כשאוכלוסיית ישראל כמעט הכפילה עצמה במהלך השנים הללו – תופעה שמשום מה עברה בתוכנו כמעט ללא תגובה והתייחסות, כשזעקת החקלאים לא נשמעת ולא זוכה להבנה. אם לא די בזה, באוצר ובאותן ממשלות אטומות השפילו את החקלאים, נתנו להם תחושה שלא צריך אותם ושהם בעצם האשמים בעלייה המתמדת ביוקר המחיה.
אומנם באוצר דאגו שלא תחסר תוצרת חקלאית, וכך קיבלנו בשפע דגים מסין, עגבניות ושעועית מטורקיה, אפונה מצרפת ותותים ומלפפונים מעזה. לא אחת האוצר גם דאג לבטל מכסים בשעה שחקלאים פה פשטו רגל או סגרו את המשקים. כל זה לא הפריע לראש הממשלה נתניהו להתפאר בהזדמנויות רבות בהישגי החקלאות שלנו – בשיטות ההשקיה שפיתחו כאן, ביכולת ההתמודדות עם מזיקים, בפיתוח זני פירות וירקות למיניהם, בזמן שכאן הממשלות שלו רמסו את החקלאות ואת החקלאים.
בשעות קשות אלה, כשהנגיף קורונה גורם לישראלים רבים לאגור שימורי ירקות ונוצר ביקוש גדול לתוצרת חקלאית, ויש בעיה קשה עם היבוא של דגים, ביצים, ירקות ופירות, העיניים נשואות לתוצרת המקומית, לחקלאות המוכה שנרמסה כאן. עם זאת קיים כמובן ספק גדול: האם המצב הקשה הזה יימשך לאורך זמן והאם החקלאות המקומית במצבה הנוכחי הקשה תוכל לספק את צורכי המדינה?
מה שברור הוא שאחד מתפקידיה החשובים של הממשלה הבאה יהיה לשקם את החקלאות הגוועת, מתוך ההבנה שחקלאות בריאה היא חלק בלתי נפרד מביטחונה ואיתנותה של המדינה. מעבר לחזון הציוני, מדינת ישראל המוקפת אויבים ואיומים חייבת לבסס את ביטחונה הכלכלי רק על חקלאות ישראלית, ולכן חובה לטפח ולסייע לחקלאות ולחקלאים, לעודד הקמת משקים חדשים, להגדיל את מכסת העובדים הזרים, לבטל את מס המעסיקים על עובדי החקלאות, להגדיל את מכסות המים ולהוזיל אותן.
תפקידה החשוב של הממשלה הבאה יהיה לשקם את החקלאות הגוועת
הימים הטרופים הללו של מגיפת הקורונה מוכיחים כי חקלאות היא נושא חשוב ורגיש, כמו ביטחון ובריאות, שלהם אין תחליף חיצוני, ועל כן חובה להשקיע גם בה
