בכנס לציון עשור לחוק השב"כ, אמר מי שהיה ראש הארגון, אבי דיכטר, שהיה לו חשוב להעניק לשב"כ כלים לבצע מעקבים דיגיטליים. אולם היה צריך לעשות זאת בשקט. "השתדלנו להעביר אותו מתחת למכ"ם, מפני שהוא היה סעיף מאוד בעייתי", הסביר.
מאז, השב"כ עושה שימוש בסמכויות שלו לעקוב אחר פלסטינים ואזרחים ישראלים - ללא פיקוח וללא שקיפות. "עם ישראל רצה שב"כ חזק, ולא עניין אותו איך", אמר דיכטר. כעת השב"כ החזק והכלים שלו מופנים נגד כולנו, ובלי קשר לביטחון המדינה.
ההחלטה להעניק לרשויות אכיפת החוק סמכויות מרחיקות לכת של ריגול אחר אזרחים, באמצעות תקנות לשעת חירום שעוקפות את הרשות המחוקקת, מאפשרת לממשלה ולאותם ארגונים לאסוף על כל אחד ואחת מאיתנו מידע פרטי מרחיק לכת. זאת, מבלי שנדע מי נחשף למידע, היכן הוא נשמר ומה יעשו איתו. זה לא דומה בכלל למידע שאוספות חברות עסקיות עלינו, במטרה למצוא עוד דרכים להרוויח כסף. כאן מדובר בגופים החזקים במדינה, שכל חיינו חשופים בפניהם.
החשש מפני התפשטות הקורונה מצדיק נקיטת צעדים לא פשוטים, וייתכן שאפילו מרחיקי לכת. אין ספק שהזכויות שלנו נפגעות. העניין הוא שכל דבר צריך להיעשות במידה, ובתקופה הזאת, יותר מתמיד - בשקיפות ובשמירה על הדמוקרטיה. זכויות אדם זו לא רק ססמה, זאת ההגנה שלנו מפני פגיעת השלטון. לכן בכוונת האגודה לזכויות האזרח לעתור לבג"ץ נגד ההחלטה.
הכותבת היא מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח