לפני כחודש עסקה ארה"ב בהתרסקותו של ג'ו ביידן בפריימריז הראשונים של המפלגה הדמוקרטית; ישראל עסקה בבחירות שלישיות, המובילות לבחירות רביעיות; אירופה דנה בפרישת בריטניה מהאיחוד האירופי; ועולם הספורט בזכייתה הצפויה של ליברפול באליפות אנגליה בכדורגל. בכל העולם התמרקו והתאמנו רבבות ספורטאים לקראת אירוע השיא האולימפי שמתקיים במחזוריות של ארבע שנים, מעוגן ויציב כמו עונות השנה.
היום אנחנו בפלנטה אחרת. ביידן הלא מלהיב אך יציב התרומם כמו עוף החול, חולל מהפך, ויהיה המועמד הדמוקרטי לנשיאות. כחול לבן מנהלת קרב מאסף כשחצי מראשה עדיין טמון בחול, אך רבים מאנשיה משלימים עם העובדה שאפילו חלק משמעותי ממחנה "רק לא ביבי" מעדיף שבנימין נתניהו יוביל את החילוץ של ישראל מהמשבר הרפואי והכלכלי, המאיים להמית אלפים ולרושש עשרות אלפים.
עם ישראל שנשלח לבידוד בביתו אינו יכול להתנחם בשידורי ספורט ישירים, כי כל הליגות בעולם הפסיקו לפעול. אליפויות אירופה ודרום אמריקה נדחו בשנה. רק מארגני אולימפיאדת טוקיו עדיין דוחים את הקץ.
רבותיי, ההיסטוריה חוזרת. הפעם האחרונה שבה בוטלה האולימפיאדה הייתה ב־1940. העיר שנועדה לארח את אולימפיאדת 1940 הייתה לא אחרת מאשר טוקיו. הרבה פחות מעניין היום לדעת אם אולימפיאדת טוקיו 2020 תתקיים או תתבטל. רוב האנשים מתעניינים בשאלה אחת ויחידה: האם ואיך יצלחו את משבר הקורונה.
הסופר והעתידן אלדוקס האקסלי לימד אותנו כי "השיעור הכי חשוב שההיסטוריה מלמדת אותנו הוא שאנו לא לומדים מההיסטוריה". הפילוסוף נסים טאלב, שחזה את המפולת הכלכלית של 2008, הגדיר שלושה מאפיינים ל"ברבור שחור": אירוע שנמצא מחוץ לתחום הציפיות הרגילות; אירוע בעל השפעה קיצונית; ואירוע שעל אף חריגותו, הטבע האנושי גורם לנו לרקוח לאחר מעשה הסברים להתרחשותו שהופכים אותו למוסבר וחזוי. לפי דבריו הקורונה הינה ברבור שחור.
העולם חווה מגיפות קשות וקטלניות: דבר, המגיפה השחורה, ובעידן הנוכחי איידס, סארס ואבולה. חשבנו שיש שוני עקרוני ודרמטי בין מגיפות העבר למגיפות העידן המודרני. ייחסנו את מגיפות העבר הקטלניות לעידן הבערות. האויב היה בלתי נראה, והאנושות הייתה חסרת אונים ובעיקר חסרת ידע וכלים לאבחן את מקור הבעיה.
הבערות והייאוש פתחו פתח רחב לרופאי אליל ולשרלטנים, הובילו לחיפוש אחר שעירים לעזאזל ובראשם החשודים הרגילים - היהודים, שהמגיפה פסחה על רובם. איש לא קישר זאת עם המנהג המשונה של נטילת ידיים. בייאושם, פנו הבריות גם לאב, לבן ולרוח הקודש, אבל התברר להם שבעולם הזה הכנסייה לא מחסנת מפני מלאך המוות. איך הגדיר זאת ישעיהו ליבוביץ': אלוהים הוא לא קופת חולים.
בעידן המודרני, חשבנו, השתנו הדברים. יש לנו כלים, יש מעבדות, יש מיקרוסקופים, יש דיאגנוזה. מאז התפרצות השפעת הספרדית, שקטלה כעשירית מאוכלוסיית כדור הארץ, הכפלנו את תוחלת החיים בעיקר הודות לשלושה גורמים שכולם קשורים אלינו, היהודים: העולם למד מאיתנו לשטוף ידיים, אלכסנדר פלמינג גילה את הפנצילין קוטל החיידקים, ויונה סאלק המציא את עקרון החיסון.
תהיו היפוכונדרים
ההנחה הייתה ועודנה שעל סמך הידוע לנו אפשר למצוא דרך מושכלת להתמודד עם בעיה נוסח קורונה. המתווה הוא לבלום את ההדבקה על ידי בידוד חלקי או מלא של כלל האוכלוסייה, עד אשר אפשר יהיה לאתר את הנדבקים בעזרת בדיקות בהיקף עצום ולבודד את מי שבא עמם במגע.
שלב הבלימה הוא חיוני כדי לשטח את עקומת ההדבקה ולמנוע את קריסת המערכת הרפואית. התפרצות המגיפה הינה כמו רעידת אדמה, שאין דרך לחזותה מראש. פעם היית מתמקד בטיפול בנפגעי האירוע הקשה ומתפלל שלא תהיינה רעידות נוספות.
כיום כבר ידוע שלעתים אחרי רעידת אדמה צפוי צונאמי. לענייננו מדובר בצונאמי של חולים שיציף את בתי החולים ויגרום לקריסה נוסח איטליה. לכן הבידוד הינו קריטי לבלימה ולצמצום קצב הגידול במספר החולים עד למציאת חיסון. זה כל העניין.
כרגע אנחנו בדנקרק. בקרב בלימה שיאפשר לבתי החולים להציל את מי שניתן. עד אשר נייצר את כלי הנשק להמשך המערכה. אם וכאשר עקומת ההדבקה תתחיל לרדת, נדע שאנו בסוף ההתחלה.
הבעיה היא שמאחורי הברבור השחור בדמות הנגיף המידבק, אורבת לנו להקת ברבורים שחורים שמאיימת לא פחות. ההשלכות הכלכליות והחברתיות הן בלתי ניתנות לצפייה. כל ניסיון להתנבא נדון לכישלון מראש. שום דבר שקרה לנו אתמול או שלשום לא יכול ללמד אותנו על מה שיקרה מחר.
קריסת הבורסה ב־1929 יצרה שפל כלכלי, מחסור ואבטלה רבתי. המשבר הכלכלי הזה היה לפרפר קטלני, שמשק כנפיו בוול סטריט הוביל למשבר בברלין, שגרם לאינפלציה מטורפת, אבטלה ועליית הנאציזם בגרמניה. בסופו של דבר הוא הטביע את העולם כולו בים של דם, כפי שלא ידע מעודו.
בדיעבד לא הייתה זו גזירת גורל, אלא פרי של החלטות שגויות. ב־1936, כשגרמניה פלשה לאלזס ולורן, צרפת יכלה להביסה בנקל. היום ידוע שהגנרלים הגרמנים גמרו אומר לסגת ולהדיח את היטלר, אם צרפת תחליט להילחם נגד הפלישה. צרפת לא הגיבה. אנגליה לא שעתה לדרישת צ'רצ'יל להגיב על התחמשותה המזורזת של גרמניה. אנגליה וצרפת מנעו מצ'כוסלובקיה להגן על ביצורי הסודטים, וארה"ב פרשה מחבר הלאומים. כל אלו דרדרו את האומות למלחמת עולם.
כיום הכל תלוי בנחישות של אומות העולם לחנוק את המגיפה, כפי שעשו בהצלחה במזרח אסיה. ככל שהאמצעים יהיו דרסטיים יותר, הסיכוי לחנוק את הווירוס מהר יותר יגדל ועמו הסיכוי להתנעת הכלכלה העולמית. לישראל ישנם היכולות, הידע והתבונה לעמוד במשימה.
מה שנדרש מכל ישראלי הוא להיות פרנואיד והיפוכונדר. הקפדה קיצונית על הסתגרות והיעדר מגע - גם מבני הבית - בשבועות הקרובים יכולה לא רק להציל ממוות אנשים היקרים לנו, אלא גם להניע את המשק ולהחזיר לעבודה מהר יותר את מי שהוצא לחל"ת או מחפש מקום עבודה חדש. כל פגישה לא חיונית, או הירדמות רשלנית בשמירה על היגיינה תאריך את התהליך שלא לצורך ותרחיק אותנו מהאור שבקצה המנהרה.
מצד שני, אם נצא מזה לפני אחרים - הכלכלה תחזור לפרוח, אולי ביתר שאת. לכן כל אזרח צריך לזכור שכל סטייה, כל מגע מיותר עלולים לעלות לו בחיים, או למצער, בקרן ההשתלמות, בחיסכון, בסיכוי לחזור למקום העבודה ובסיכוי להתאושש כלכלית. זו העת לפרנויה - תהיו היפוכונדרים!