לפי סעיף 5(א)(2) לתקנון הכנסת, "כהונתו של יושב ראש הכנסת שהתפטר נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב התפטרות הונח על שולחן הכנסת או נמסר למזכיר הכנסת, לפי העניין, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן".
מכאן שמר אדלשטיין עודנו יושב ראש הכנסת במשך 48 השעות לאחר התפטרותו. ככזה חובה עליו לציית להחלטת בג"ץ, ולהביא עוד היום להצבעה את בקשת 61 חברי הכנסת לבחור יו"ר.
לגבי האופן בו תנוהל הישיבה הבאה הרי שהמצב אינו ברור, ונראה שהחוק ותקנון הכנסת לא צפו מצב כזה: חוק יסוד הכנסת קובע כי אם התפנתה משרת יו"ר הכנסת עקב התפטרות, יכהן סגן שלו כיו"ר בפועל עד שייבחר מחליף, אלא שכיום אין עדיין סגנים ליו"ר הכנסת.
צר לי שמי שהתהדר בממלכתיות החליט שלא לקיים את פסיקת בג"ץ ולא לכנס את המליאה. צריך לזכור גם כי מר אדלשטיין אינו יו"ר נבחר כבר למעלה משנה, והוא המשיך לשמש בתפקיד רק מכח דין רציפות.
לעניות דעתי, עצם המחשבה של יו"ר כזה, המצוי בניגוד עניינים (שכן מדובר בהצבעה על החלפתו), שהוא יכול למנוע את רצון רוב חברי הכנסת להחליף אותו, מנוגדת לדמוקרטיה הבסיסית ביותר ומהווה ניסיון שלא לקבל את תוצאות הבחירות לכנסת.
כשלכך מתלווה אי ציות להחלטות בית הדין הגבוה לצדק כאמור לעיל, הרי שזהו לדעתי מתכון לאנרכיה. לא פחות מכך.
הכותב הוא שותף בכיר במשרד עורכי הדין ב. לוינבוק