מקום מתחת לאלונקה: מגיפת הקורונה גרמה לניפוץ סדרי עולם שעד אתמול היינו בטוחים שהם חזקים ושורדים כל איום קיומי. אחד מהם הוא השוויון המגדרי. נראה שהחיים המודרניים הביאו איתם רוח פמיניסטית חדשה, אומנם לא שוויון מגדרי מוחלט, אך בכל זאת נשבה כאן רוח בסגנון וונדרוומן שנתנה לנו להרגיש שאנחנו יכולות להשיג כל מה שחפץ לבנו – מראשות ממשלה ועד נשיאות ארצות הברית. אך כמו כל משב רוח חולף, מציאות זו התנפצה בפנינו בחודש האחרון.
חלוקת התפקידים המגדרית באה לידי ביטוי בטיפול במגיפת הקורונה: החל בצוות הגברי המנהל את משבר הקורונה – ראש הממשלה, שר הבריאות, שר האוצר, מנכ”ל משרד הבריאות, המשנה למנכ”ל משרד הבריאות, שר הביטחון – ועד הפרשנים וגורמי המקצוע היושבים באולפני הטלוויזיה. נשים נעדרות מההסברה ומהמאבק בנגיף קורונה. המצב הזה מחזק אצל הציבור את התודעה שברגעי משבר, עדיף לתת לגברים לנהל את העניינים. זהו נדבך נוסף בחיזוקה של תודעת המנהיגות הגברית בקרב הציבור בישראל. בסופו של היום, תודעה זו מייצרת מציאות של ייצוג של פחות מ־30% לנשים בכנסת ישראל.
אי־השוויון המגדרי בא לידי ביטוי גם במחקרים רפואיים על נגיף קורונה. למעלה מארבעה עשורים אחרי התפרצות נגיף ה־HIV, שם ייצוג הנשים במחקרים רפואיים עמד על 9% בלבד עד שנות ה־90, לצערי עדיין במאה ה־21 ניתן למצוא מחקרים רפואיים שנעשים ברובם על נסיינים גברים, על אף שהמאפיינים הפיזיולוגיים שונים בין נשים לגברים. דוגמה לכך, המחקר הראשון שבדק את המגדר ונגיף קורונה (פורסם במגזין הרפואי לנסט ב־30 בינואר) נעשה במוקד ההתפרצות בעיר ווהאן בסין וכלל 67 גברים ו־32 נשים. אומנם הפערים הצטמצמו, אך עדיין לא הצלחנו לחמוק מהנטייה בעולם המדעי לבחון מחלות ואת הטיפול בהן במחקרים עם רוב גברי. נשאר לקוות שנשים ייקחו חלק שווה במחקרי פיתוח חיסון לנגיף.
לא חסרות נשים מובילות בתחומי הווירולוגיה וניהול משברים רפואיים ובמעבדות רפואיות, כך שלא הגיוני שפרט לפרופ’ סיגל סדצקי לא נמצאו נשים נוספות מספיק מקצועיות ומוכשרות כדי להסביר את המשבר שפקד אותנו או לטפל בו.
נשים מסוגלות לנהל קריירה משגשגת ובו בזמן לחנך את דור העתיד ולנהל משק בית. היום יותר מתמיד, היכולות הללו באות לידי ביטוי. אך כנראה גם במאה ה־21 זה עדיין לא מספיק בשביל להכניס נשים מתחת לאלונקה על מנת לטפל במשבר.
הכותבת היא מנכ"לית העמותות לקידום מקצועי וחברתי