בימים הקרובים נחגוג את יום העצמאות בצל הקורונה - כל משפחה בביתה, תחת הסגר. למרות זאת, אני מאמין שההתרגשות שלנו מהנס שנקרא ישראל תהיה גם השנה גדולה ועוצמתית. ישראל היא נס בכל קנה מידה, את זה אנחנו וכל העולם יודעים. אף שאנחנו עם שמאמין בנסים, גם במקורות כתוב שאסור לנו לסמוך על הנס, ולמדנו זאת במשך ההיסטוריה, כעם ששרד את השואה ושעדיין מוקף אויבים ומתמודד עם אתגרים רבים.
זה מביא אותי לימי הקורונה ולאתגר הכלכלי של כולנו. ישראל כידוע היא גם נס כלכלי. כיזם הייטק ממייסדי צ׳ק פוינט, ספינת הדגל של הטכנולוגיה הישראלית, אני יודע כמה דם ירקנו כדי שישראל תהפוך למעצמת הייטק ולכלכלה חזקה ומתקדמת. המשוואה פשוטה: כלכלה חזקה היא בסיס למדינה חזקה. לאורך ההיסטוריה מדינות קרסו לא בשל חוסר נחישות או צבא חסר מוטיבציה, אלא בעיקר בשל כלכלה מדשדשת.
לכן, בבואנו לנהל את המשבר הכלכלי הזה, אנו חייבים לגשת אליו בחרדת קודש של ממש. הקורונה מאיימת להחזיר את כלכלות העולם אחורה בזמן. להכניס אותן לסטגנציה ולדשדוש עם מחירים חברתיים ואסטרטגיים עצומים. בעוד למדינות כמו גרמניה, בריטניה, צרפת, סין או ארה״ב יש את הפריבילגיה לחטוף מכה בכנף, לכלכלת ישראל אין אותה.
המשק הישראלי קטן אך חזק. הוא קשור ותלוי בעולם, אך בעיקר תלוי ביכולת שלנו לנהל משק יעיל, חכם וגמיש. אם נאבד את זה, ישראל תאבד את הקטר שמושך את איכות החיים שלנו, וחשוב יותר, את המנוע היחיד להקטנת פערים חברתיים.
המשבר הזה דומה להליכה באפלה. איננו יודעים מה מולנו, אבל אנו יודעים שאנו חייבים להמשיך לצעוד. דבר זה מבהיר לנו את הצורך במדיניות כלכלית שחייבת להיות אמיצה, נחושה ויצירתית.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ומשרד הבריאות מנהלים את המשבר הבריאותי באומץ ובנחישות, שמתבטאים היטב בשיעורי הצלחה עולמיים. בניגוד לכך, בתחום הכלכלי אנחנו מגיבים באיחור. עובדים שיצאו לחל"ת ועלולים להפוך למיליון מובטלים, עסקים קטנים ובינוניים שנמצאים בפשיטת רגל. דה־פקטו, וענפים שלמים כמו תעופה, תיירות, קמעונאות, תרבות ופנאי, שנמצאים בסכנת קריסה לתוך עצמם.
כלכלת ישראל עלולה לחזור 20 ו־30 שנים לאחור, תוך הרחבת הפערים החברתיים, קריסת מעמד הביניים ומכה אנושה לשוליים החלשים של החברה הישראלית. זה איננו משבר פיננסי שרק בעלי הון סופגים אותו, זהו משבר ריאלי שפוגע בכל משפחה ומשפחה בישראל.
אני מחזיק באידיאולוגיה ליברלית לחלוטין, המקדשת את השוק החופשי ואי־התערבות ממשלתית, ולכן בתקופה הקרובה מדינת ישראל חייבת להכניס יד לכיס ולהזרימו לאזרחיה. כמובן שבחוכמה ובשיקול דעת, במטרה לשמר את השוק העסקי בישראל.
בימים הראשונים לפרוץ הקורונה וניצני המשבר הכלכלי נפגשתי עם נציגי התעשייה, עצמאים, מלונאים, בעלי עסקים קטנים וחברות גדולות, וגיבשתי תוכנית למניעת 80% מפשיטות הרגל. התוכנית פשוטה להפליא: עסק שהירידה שלו במחזור היא יותר מ־50% ייחשב לפצוע "קשה", 25%־50% - "בינוני", ועד 25% ירידה במחזור - "קל", וגודל העסק והניתוח הענפי שלו יכולים להשפיע על התמהיל שבין הסיוע הישיר לאשראי בערבות מדינה. רק כך נצליח להנשים עסקים בתקופה זו בלי ליפול לבירוקרטיה אוצרית. די להביט בשיעור הפונים למענקים ולהלוואות מול שיעור הנדחים, שיעור מקבלי ההלוואות הנמוך ושיעור הדחייה לעסקים ב"סיכון גבוה", על מנת להבין שהמענים לא מהווים פתרון.
במשבר הקורונה אנחנו צריכים להילחם על כל עסק כפי שאנו נלחמים על חיי כל אדם. כמו החולים שזקוקים להנשמה, כך גם העסקים ש"פצועים קשה" כיום זקוקים להנשמה, ועלינו לספק עבורם את מכונות ההנשמה האלו, וגם לסייע לשאר העסקים שנפגעו במשבר באמצעות מהלכים וצעדים אמיצים.
אנחנו יכולים לצלוח את המשבר הכלכלי, ועשינו זאת בעבר. לאורך עשרות שנים מאז קום המדינה התמודדנו בהצלחה עם משברים שריסקו כלכלות אחרות בעולם, וכלכלת ישראל נשארה אי של יציבות. גם בירושלים עמדנו מול איום גדול על הכלכלה בתקופת אינתיפאדת הסכינים שאיימה לפגוע באופן אנוש בתחומי התיירות, התרבות והמסעדנות בעיר, ובזכות פעולה משולבת שלנו יחד עם ממשלת ישראל, שכללה פיצוי וסיוע ישיר לעסקים, מהיר וללא בירוקרטיה מיותרת, הצלחנו לשמור על כלל העסקים, והכלכלה הירושלמית עלתה על דרך המלך והגיעה לשיאים חדשים.
אין לי ספק שישראל חזקה מספיק כדי לנצח את המשבר הזה. בעיקר כי יש לה עם חזק, עם אזרחים חכמים, יצירתיים, ערכיים וקשוחים. כאחד מחלוצי ההייטק בישראל וכראש עיריית ירושלים לשעבר, ציפיתי מהפקידות באוצר לדבר אחד: צרו לנו את התנאים, אנחנו כבר נבקיע את הגול. גם כאן, ההנהגה הכלכלית מחויבת לייצר תנאים ליזמות, אמון ותקווה. את שאר המשימה תשאירו למגזר העסקי, הוא כבר ירתום בחזרה את הקטר לרכבת של הכלכלה הישראלית. הכותב הוא ח"כ מטעם הליכוד.