בשיח הקיים היום על סוגי הסרטן איתם מתמודדות נשים, אין ספק כי הסרטן המוכר והמדובר מכולם הוא סרטן השד. עם זאת, נשים מתמודדות עם מספר סוגי סרטן יחודיים לגוף ולמערכת הרבייה הנשית שהם פחות מוכרים ולא מקבלים מקום מרכזי. חוסר המודעות עלול להיות מסוכן משום שההכרה אותם יכולה להציל חיים.
סרטנים גינקו-אונקולוגיים, מערבים את מערכת הרבייה הנשית וכוללים סרטן העריה, הנרתיק, צוואר הרחם והרחם, החצוצרות או השחלות. אחד מסוגי הסרטן הגינקו-אונקולוגיים הקשים יותר הוא סרטן השחלה, או בשמו הנרדף "הרוצחת השקטה" זאת משום שסרטן השחלות מתגלה בדרך כלל בשלבים מתקדמים ונוטה להיות אגרסיבי. זהו הסרטן החמישי בשכיחותו בקרב נשים וגורם התמותה הראשון מבין גידולי מערכת המין הנשית.
קיימים סוגים רבים של סרטן השחלה כאשר הסוג המדובר והנחקר ביותר הוא הסרטן האפיתליאלי של סרטן השחלות אשר מצפה את רקמת השחלה. זהו סוג סרטן השחלה שעלה לסדר היום סביב דיוני סל התרופות בשנים אחרונות מתוקף התפתחויות חדשות בטיפול בו. סיבת התפתחות סרטן השחלות אינה ברורה עד תום וכמעט אין בידינו כלים לגילוי מוקדם של המחלה, בשונה מסרטנים גניקו-אונקולוגיים אחרים כמו סרטן צוואר הרחם.
בחלק מן המקרים, קיים קשר בין הופעת המחלה לנשאות מוטציה גנטית, כאשר המדוברת והמפורסמת ביותר היא מוטציה בגן BRCA. עם זאת, סרטן השחלות בהחלט יכול להופיע גם בקרב נשים שאינן נשאיות של הגן. למעשה מרבית אוכלוסיית החולות בסרטן השחלה אינן נשאיות של מוטציה בגן BRCA ורק 15% בקירוב, בכלל אוכלוסיית החולות הן נשאיות של מוטציה גנומית. קבוצה ייחודית היא נשים ממוצא אשכנזי שם שיעור הנשאות למוטציה בקרב חולות הוא 40%.
נשאות של מוטציה בגן ה-BRCA, שקשור גם לסוגי סרטן נוספים, הוא פגם תורשתי ולכן אם ידוע על סרטן חוזר במשפחה בכלל וסרטן שד או שחלה בפרט, חשוב להיבדק ולשלול נשאות. באופן ייחודי החשד לנשאות עולה במקרים בהם קיים סיפור משפחתי חזק של סרטן שד או שחלה או במקרים בהם הסרטן מתגלה בגיל צעיר במיוחד. אישה אשר נמצאה נשאית של הגן נדרשת להיות במעקב ולהיבדק כל חצי שנה אצל רופא הנשים.
כאשר נשים אלו משלימות את תקופת הילודה שלהן, בדרך כלל מומלץ להן לעבור כריתת שד ו\או שחלות כדי להפחית את הסיכון להתפתחות הסרטן. אין ספק כי אישה צעירה אשר יודעת על נשאות, מתמודדת עם מטען נפשי כבד שלעתים יצריך ממנה לקבל החלטות הרות גורל ביחס למשפחה, הריון ולידה מוקדם יותר מכפי שתכננה לעסוק בהן.
מלבד נשאות של המוטציות האמורות, ישנן קבוצת סיכון נוספת של נשים שעשויות לחלות בסרטן השחלה. לעתים קיים סיפור משפחתי חזק ללא המצאות מוטציה גנטית ידועה. גורם סיכון נוסף הוא בקרב נשים שלא ילדו ועל כן חוו במהלך החיים ביוצים רבים. לכן שימוש בגלולה למניעת הריון, שבמהלך השימוש בה הביוץ מעוכב, יכולה למזער במידה מסוימת את הסיכון לחלות בסרטן השחלה.
הטיפול הבסיסי בסרטן השחלות מורכב מניתוח להסרת הגידול וכימותרפיה. בשנים אחרונות נכנסו למעגל הטיפול גם טיפולים ביולוגיים לדוגמה, מעכבי פארפ שהוכחו כיעילים בעיכוב הישנות המחלה והארכת החיים תוך שמירה על איכות החיים של החולות במהלך הטיפול. סל הבריאות בארץ נותן מענה טיפולי על ידי מעכבי פארפ לציבור חולות סרטן השחלה הנשאיות למוטציה בגן BRCA או חולות שהגידול שלהן פיתח את המוטציה הזו בעצמו. גם בנשים שאינן נשאיות של המוטציה ושהגידול שלהן לא רכש את המוטציה במהלך התפתחותו יש יעילות לטיפול אך נכון להיום, נשים אלו נותרות ללא טיפול אחזקתי מסוג זה בסל הבריאות שמאפשר להן לעכב את הישנות המחלה ולשמר את איכות חייהן.
נשים אשר חולות בסרטן השחלה ומתמודדות עם לא מעט אתגרים נפשיים, פיזיים וכלכליים, נאלצות גם לחפש פתרון לטיפול תרופתי בדמות טיפולי חמלה של חברות התרופות או עמותות, ביטוחים פרטיים או רכישה עצמית של התרופה בעצמן בעלות של עשרות אלפי שקלים לחודש.
כרופאה אונקולוגית אני מתמודדת עם אתגר רגשי אשר מובנה בתפקיד. אין ספק שקושי זה מתעצם כאשר אני ניצבת בפני נשים שמחלתן מתגלה בשלבים מאוחרים ומתקדמים, ויתרה מכך כשאני ניצבת בפני נשים שחלו בסרטן השחלה בגיל צעיר במיוחד או בשלבים שהם מעבר ליכולת הטיפול, או שאינן נשאיות של מוטציה גנטית והטיפול בהן מוגבל יותר.
לאחרונה ציינו ברחבי העולם את יום המודעות הבינלאומי לסרטן שעומד השנה בסימן "The time to act is now" והיום אנו מציינים את שבוע המודעות לסרטן השחלה. אני מלאת אמונה ותקווה שגם במדינת ישראל, נמשיך ונפעל כאן ועכשיו לקידום המחקר, האבחון המוקדם והטיפול בסרטן השחלות גם עבור אותן חולות שאינן נשאיות או שמחלתן עמידה לטיפול. עד אז אמשיך ללוות את המטופלות ובני משפחותיהן, אלך איתן יד ביד לאורך הדרך כולה ואעשה כל שביכולתי להעניק להן את המענה הרפואי שמגיע להן.
הכותבת היא רופאה בכירה ביחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, המרכז הרפואי "סורוקה"