בחזרה לשיירות: תוכנית המאה של טראמפ היא הזדמנות גדולה עם מוקש, וכידוע, לדרוך על מוקש מבחירה זה לא משהו שאדם שפוי נוהג לעשות. לאחר ההכרזה החגיגית עליה בוושינגטון במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, התחושה הייתה כי יש בה מקל ויש בה גזר ואנו מסתערים על הגזר. עיון בתוכנית המלאה הבהיר לנו כי גם הגזר הוא לא מה שחשבנו. נכון שיש יישובים רבים שבמסגרת התוכנית מקבלים את כל החבילה – ריבונות ישראלית כולל רצף טריטוריאלי בטוח לשאר חלקי הארץ – אך מנגד 15 יישובים הופכים לפיה למובלעות מנותקות. יישובים אלו ימצאו את עצמם, בנוסף לגישה הבעייתית אל שטחם, במצב של חוסר יכולת להתרחב ותתאפשר להם רק בנייה לגובה במשך ארבע שנים.
לכאורה, מחיר סביר על מנת לקדם את האינטרסים של ההתיישבות בשאר חלקי יהודה ושומרון. הבעיה היא שהחלת ריבונות בצורה זאת תעמיד את היישובים הללו במצב שבו במציאות ביטחונית מחריפה הופכים מקומות כמו איתמר ועתניאל לנצרים השנייה, עם הגעה בנגמ”שים וטנקים אל גבולות היישובים ומציאות חיים הזויה ובלתי אפשרית שבסופה חורבן בהתנתקות שנייה. גם בשומרון כבר היה תקדים של יישובים מבודדים, כגון כדים, גנים, חומש ושאנור שנמחו מעל פני האדמה בקלות יתרה במהלך ההתנתקות.
ממשל טראמפ האוהד עשה רבות למען מדינת ישראל ללא צל של ספק – השגרירות בירושלים, ההכרה ברמת הגולן ועוד. אבל הממשל הזה לא יהיה שם לנצח, ולא ברור אם יהיה שם אפילו לעוד קדנציה. צעדים כאלו לא יכולים להיעשות רק על סמך הכרת טובה לידידים, לא משנה כמה טוב הם עשו. למהלך כזה תהיה השפעה לדורות, גם הרבה אחרי שייחתם פרקו של הנשיא טראמפ בספרי ההיסטוריה. ככל שיהיו היחסים הדיפלומטיים הבינלאומיים חשובים, אל לנו לסמוך עליהם בכל הנוגע להגנה ושמירה על גבולות ארצנו. בסופו של דבר, ללא עמוד שדרה ישראלי אין הווה ואין עתיד לקיומנו כאן.
המפות של התוכנית, גם אם אין כוונה כזאת, מכינות את הקרקע לכל ממשל אחר בארצות הברית או בישראל שיבקש להחריב את ההתיישבות במקומות אלה ולהעביר את השטח לשלטון הטרור הפלסטיני. הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות והתוכנית עם כל כוונותיה הטובות מצד ארצות הברית כלפי ישראל אכן תוביל לחיים במציאות שהיא גיהינום. העובדה שיישובים מסוימים ייהנו מהריבונות במתכונתה הנוכחית לא משנה את העובדה שמדובר בסכנה גדולה מדי לאחרים. הסטטוס קוו הנוכחי, על כל מגרעותיו הרבות, עדיף בשם האחדות והדאגה ההדדית.
הקושי המדובר לא מחייב ויתור על בשורת הריבונות של הממשל האמריקאי שהיא אכן רגע מעודד, אבל לא צריך לקבלה כתורה מסיני. הפתרון הוא להגיע לעמק השווה שיאפשר ביצוע בשטח של החלת החוק הישראלי תוך התחשבות בצורכי ההתיישבות בשטח ובשרטוט נכון והגיוני יותר של המפות. יש להביא למצב שבו השטחים שבהם יחול החוק הישראלי ייתנו מענה לצרכים ולבעיות נקודתיות קיימות. מפה כזאת כבר קיימת והוגשה לראש הממשלה. אם ממשל טראמפ וממשלת ישראל יהיו קשובים להערות ולתיקונים ואם יישמר הכלל שהריבונות אינה מותנית בהכרה במדינה פלסטינית, אין סיבה שלא ניתן יהיה להוציא לפועל מהלך היסטורי שיאפשר חיים בביטחון, ושבכל רחבי יהודה ושומרון יסמכו את ידיו עליו.
הכותב הוא ראש המועצה המקומית בית אל