אזרחי ישראל התרגלו עם השנים להתייחס לסביבתם כעוינת. המציאות המשתנה בין ישראל למדינות ערב, שכוללת יותר קבלה של ישראל ויותר שיתופי פעולה גלויים עמה, הביאה לשינוי מסוים בתפיסה זאת. ואולם, כשהפציע מזרח אגן הים התיכון כתת־אזור מובחן, שבו ישראל יכולה לא רק לקבל לגיטימציה אלא גם למלא תפקיד מרכזי, זה התקבל בזרועות פתוחות על ידי מקבלי ההחלטות בישראל. דיונים רמי־דרג שמקיימות ביניהן בתקופת הקורונה ישראל, יוון וקפריסין לגבי כינון “אזור בטוח” לתיירות בקיץ הקרוב, הם עדות טובה לכך.
הדגש המדיני הגובר ששמה ישראל על מזרח אגן הים התיכון בעשור האחרון נשען על תגליות הגז הטבעי במימי ישראל ונעשה על רקע מתיחות מתמשכת עם טורקיה. ישראל שיתפה פעולה עם יוון וקפריסין כדי להקים ברית משולשת חדשה, במודל דומה לבריתות משולשות אחרות שהמדינות ההלניות פיתחו (למשל, עם מצרים). ברית זו זכתה לנראות ציבורית ולמיתוג, בעיקר דרך מפגשי פסגה חוזרים ונשנים של מנהיגי שלוש המדינות. האיחוד האירופי נרתם והביע נכונות לסייע במימון מחקר היתכנות של פרויקט צינור גז שאפתני מישראל, דרך המדינות ההלניות, לאירופה. בתחילת 2019 הוקם בקהיר פורום הגז המזרח ים־תיכוני (EMGF), שכיום מתמסד לקראת הפיכתו לארגון בינלאומי מוכר.
מלבד ישראל, חברות בו כיום הרשות הפלסטינית, מצרים, ירדן, איטליה, קפריסין ויוון. גם צרפת ביקשה להצטרף כחברה, בעוד ארצות הברית, האיחוד האירופי והבנק העולמי משמשים משקיפים. ישראל תוכל עקרונית להרוויח משיתופי פעולה מכלילים יותר במזרח אגן הים התיכון ומהצטרפות טורקיה ולבנון ל־EMGF (שתייצר אפשרויות דיאלוג חדשות עמן), אך זה לא צפוי בקרוב.
בשנים האחרונות הדגישה ישראל שהבריתות המתהוות שלה במזרח אגן הים התיכון אינן מכוונות נגד מדינה אחרת. כשישראל חתמה על הסכם פיוס עם טורקיה ב־2016 (שלא החזיק זמן רב מעמד), היא הצליחה לעשות זאת במקביל לקידום יחסים עם מצרים ועם המדינות ההלניות, שלהן סכסוכים עמוקים עם טורקיה. באחרונה החלה ישראל לקחת צד במתיחויות הגיאופוליטיות באזור, והביעה תמיכה ביוון וקפריסין אל מול הפעולות והשאיפות של טורקיה באזור. ואולם, לישראל יש גם אינטרס גיאופוליטי בשיפור יחסיה עם טורקיה. בעניין לבנון, ניסיונותיה של ארצות הברית לתווך בינה לבין ישראל על מנת לפתור את סכסוך הגבול הימי ביניהן טרם נחלו הצלחה.
בראש ובראשונה, ישראל צריכה למנף את ההתפתחויות החיוביות במזרח אגן הים התיכון כדי לקדם את פתרון הסכסוך עם הפלסטינים. התנעה מחדש של תהליך השלום – ולא מהלכי סיפוח בגדה המערבית – צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה החדשה. מעבר לתיירות בצל הקורונה, הזווית הים־תיכונית יכולה להביא לחשיבה חדשה ורעיונות רעננים לשיפור המצב ההומניטרי בעזה, לקידום שלום ושיתוף פעולה אזורי ולסייע ביישוב סכסוכים אחרים.
הכותב הוא ראש מכון מיתווים