באופן מפתיע הכלילה ארצות הברית את אוסמה אל־אסד, רעייתו של נשיא סוריה, ברשימת האישים שהוטלו עליהם סנקציות במסגרת חוק קיסר. החוק מעניש את ראשי השלטון בסוריה, מהנשיא ועד אלה שמסייעים לו. אוסמה לא מופיעה ברשימה כרעיית הנשיא או כנשיאת מוסד כלשהו אלא בזכות עצמה. האמריקאים טוענים שאינה נקייה מפשעים וכי היא השתתפה בזוועות המתרחשות בסוריה מאז מלחמת האזרחים, ובפועל היא הנשכרת הגדולה מעשר שנות מלחמה עקובה מדם.
אוסמה נולדה בלונדון לאב קרדיולוג ממשפחה סונית מכובדת. את בשאר הכירה כשלמד אופתלמולוגיה בבירה הבריטית. השניים הסתירו את הקשר הרומנטי ביניהם מאביו של בשאר, נשיא סוריה דאז, חאפז אל־אסד, ששכב על ערש דווי. עם מותו של האב, העדיפו פרנסי העלאווים לעודד את הקשר בין שני הצעירים, על מנת להביא להתקרבות בין העדה הסונית, הגדולה בסוריה, למיעוט העלאווי השליט. זה כל כך הצליח, עד שבעדה העלאווית החלו להתלונן שבשאר, שירש את אביו בכס הנשיאות, מזניח אותם.
לאוסמה היה קשה עם חמותה, אניסה מכלוף, אמו של בשאר. היא רצתה שיכירו בה כגברת הראשונה, אבל אניסה דרשה לשמור לעצמה את התואר עד יומה האחרון – וכך היה. לאט לאט נחשפו פניה של אוסמה. מדמות שקטה וממלכתית היא הפכה לדמות לא אהודה, כשזקני העדה העלאווית התלוננו על כך שהיא משנה את חלוקת העוגה בסוריה שלא לטובת העלאווים, וגם מכינה את בנה, חאפז, לרשת את בעלה בבוא הזמן. היא מעולם לא הכחישה זאת. לכולם בסוריה ברור שבשאר לא יצא נגד רצון אשתו.
בתקופה האחרונה סר חינו של בשאר בעיני בן דודו מצד משפחת אמו, ראמי מכלוף, מי שניהל במשך שנים את עסקי משפחת אל־אסד והותר לו לעשות עסקים מפוקפקים ולהתעשר כקורח. אוסמה הטילה וטו על המשך הטיפול של ראמי בעסקי המשפחה ודרשה לעשות זאת בעצמה – יש לה ניסיון בנקאי מעבודתה בלונדון. היא רצתה גם שבנה, הנשיא המיועד, יקבל ניסיון פיננסי. העניין הוא שמדובר בעסקים במיליארדי דולרים – גם מחוץ לסוריה.
אוסמה הצליחה להכניס את עצמה בין שני בני הדודים והרחיקה את מכלוף מעסקי המשפחה, אילצה אותו לשלם סכומי עתק והעמידה אותו לדין. למעשה, היא סילקה מהדרך מתחרה עיקרי שלה בדרך אל ההון העצום, ועל כן טוענים האמריקאים שהיא היא המרוויחה, תרתי משמע, מהנעשה בסוריה, ולכן יש להטיל עליה אישית את הסנקציות.