כולנו מותחים את האמת מדי פעם. ליתר דיוק, מדי יום. מחקר שתיעד במשך שבוע את האינטראקציות החברתיות של סטודנטים מצא שאנו משקרים לפחות פעם אחת בכל שיחה הנמשכת יותר מעשר דקות. אך גם נתונים אלו גורמים למצב להישמע טוב ממה שהוא באמת. במהלך שיחת חולין, 60% מהאנשים משקרים בממוצע שלוש פעמים.
לא אתם - אתם בטח נופלים ב־40% שלא משקרים. זה בדיוק מה שסברו הנבדקים. אך כשהם צפו בקלטות של השיחות שניהלו, נותרו המומים מכמות הסילופים בדבריהם. ולא מדובר רק על שקרים לבנים שנאמרים כדי לגרום לאחר להרגיש טוב; אנו משקרים כדי להשתלב, להרשים, לקבל עבודה או לזכות בקידום: "בחיים לא ראיתי 'האח הגדול'"; "אין שנה שאני לא יוצא לחופשת סקי באלפים"; "הוא התקבל לכיתת מחוננים, אבל אני רוצה שתהיה לו ילדות נורמלית"; "קיבלתי הצעה אבל העדפתי לוותר, נראה לי המוני מדי לעבוד בגוגל"; ועוד.
על פי הערכות זהירות, 40% מהעובדים משקרים בקורות החיים שלהם. יותר מ־65% משקרים לגבי מידת הפופולריות שלהם בקרב בני המין השני, ומחקר של "Scientific American" מצא כי 90% מהאנשים משקרים באפליקציית היכרויות בפרופיל שלהם. השקר הלבן הנפוץ ביותר עבור נשים הוא שהן שוקלות בממוצע 2.6 קילו פחות ממשקלן האמיתי. גברים לעומת זאת מנצלים את הבמה שקיבלו כדי להוסיף כמה ס"מ לגובהם, להקצין את הסטטוס הכלכלי שלהם ולנפח את רמת ההשכלה.
למעשה, אין לנו שום עניין לחיות בחברה שבה אנשים אומרים כל הזמן את האמת. כדי להמחיש זאת, הסטנדאפיסטים של "בערך" הציגו עולם שבו כולם אומרים אמת. באחד הקטעים נראה החתן פוגש את אחד האורחים לאחר החתונה: "תקשיב, החתונה שלכם הייתה... בינונית להחריד, אוכל גנרי ומוזיקה בינונית. והשמלה של הכלה? בזבוז, בזבוז בזבוז". "אתה לא מבין כמה התאמצנו לחסוך על האורחים", עונה החתן.
לשקר, או לסלף את האמת, הוא אחד הכישורים הבסיסיים הנדרשים על מנת להסתדר בחברה. ילדים לומדים לשקר בסביבות גיל 3. כדי לשקר ילד נדרש לשני דברים מרכזיים: ראשית, השגת ההבנה שלאחרים אין יכולת לקרוא את מחשבותיו; ושנית, היכולת לקרוא את האחר, את הבעות פניו ושפת גופו. עד גיל 5, כ־90% מהילדים משקרים. אלו שלא משקרים צריכים להדליק אצלכם נורה אדומה. כישורים אלו חיוניים לתפקוד תקין בחברה.
חלק מהפסיכולוגים האבולוציוניים טוענים כי אחד הגורמים להתפתחות הנאו־קורטקס, החלק המפותח ביותר במוחנו, הוא מורכבות היחסים החברתיים, המחייבת מידה של מקיאווליזם - מניפולטיביות וערמומיות לצורך השגת מטרות. ככל שהאינטליגנציה הרגשית מפותחת יותר, יכולתנו להוליך אנשים שולל גדלה.
אי־אמירת אמת הופכת קלה יותר עם כל שקר נוסף. השקר הראשון שאנו מספרים אומנם גובה משאבים קוגניטיביים רבים, המתבטאים בעוררות ותחושות שליליות, אך עם כל שקר נוסף, זה נהפך לקל יותר ומערב פחות רגשות שליליים כמו אשמה ובושה. הפעילות המוחית באמיגדלה, האזור במוח המעורב בעיבוד רגשות, פוחתת והולכת. המדהים הוא שניתן לנבא את חומרת השקר הבא באמצעות בחינת עוצמת הרגש השלילי באמיגדלה: ככל שנחוו פחות רגשות שליליים, כך השקר הבא יהיה חמור יותר.
במחקר שפורסם במגזין "Nature Neuroscience" תיעדו חוקרים מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון מה קורה במוחנו בזמן שאנחנו מסלפים את האמת לתועלתנו. נבדקים התבקשו לתת הערכה בנוגע לכמות המטבעות שיש בצנצנת כשהם יודעים כי ככל שההערכה גבוהה יותר, כך גם התגמול. כל נבדק השתתף בכמה סבבים. נמצא שעם כל שקר נוסף לא רק שעוצמת התחושות השליליות ירדה, אלא שגם השקרים הפכו לחמורים יותר.
כך למשל, אחד הנבדקים החל בהערכה שקרית שהניבה לו ליש"ט אחד, וסיים את הניסוי בהערכות שזיכו אותו ב־8 ליש"ט. נראה שהביולוגיה מגבה את האזהרה של ההורים לילדיהם - שקר אחד רק מוביל לשקר נוסף.
המוח מסתגל לשקר כמו לכל דבר אחר בתהליך שנקרא הביטואציה (התרגלות). כמה פעמים קרה לכם שדקות ספורות לאחר שלבשתם סוודר מבד מחוספס ולא נעים התרגלתם לתחושת העקצוץ על עורכם? או שמשהו שמאוד ריגש אתכם בפעם הראשונה הפסיק לרגש אתכם לאחר חשיפה ממושכת אליו? מוחנו למד שהשקר לא גובה עלויות. כתוצאה מכך מפסיקים לחוש חוסר נוחות אחרי אמירת שקר.
זו הסיבה לטענה שפוליטיקה מקלקלת גם אנשים שהיו בעלי חוש מוסר מפותח. ברגע שאדם משקר, גם אם מדובר בשקר קטן או לבן, השקר הבא כבר יהיה קל בהרבה, בפרט אם הוא לא נתפס או אם זו נורמה והוא חש ש״כולם סביבו משקרים״, כפי שקורה בפוליטיקה.
האם התפיסה העצמית נפגעת כשאנו משקרים? אייל, מהנדס בן 38, מספר שלאחר שירותו הצבאי עבד במכירות. "היינו עומדים עם עגלות מוצרים מים המלח ומוכרים למבקרים באתר. באחד השבועות לא שולמה לי משכורת. בשבוע שאחרי המשכתי לעבוד כרגיל אבל שלשלתי לכיסי מוצרים בגובה השכר השבועי ואת שאר הכסף העברתי לבעלים. לא היו לי שום נקיפות מצפון".
"אבל בשורה התחתונה שיקרת וגנבת", השתוממתי מיכולתו לעשות רציונליזציה למעשיו בלי להניד עפעף.
"ממש לא רואה את זה ככה", השיב כלאחר יד. "לקחתי רק את מה שהגיע לי".
היכולת לחוש טוב עם עצמנו לאחר שקר תלויה באיכות הסיפור שאנו מספרים לעצמנו. ככל שנספר לעצמנו סיפור יותר משכנע, כך נרגיש טוב יותר עם עצמנו. באותה מידה, לעולם לא נגנוב כסף ממקום העבודה, אבל אין לנו בעיה לקחת הביתה ציוד משרדי. ותזכרו את הכלל הבסיסי ביותר של השיח האנושי, שנוסח על ידי סטיבן קינג: "כשמישהו מצהיר שהוא עומד לדבר במלוא הכנות, סביר מאוד להניח שהוא רק מתכונן לפלוט שקרים".
הכותבת היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, המרכז הבינתחומי הרצליה
[email protected]