אינני מאמין בתום לבה של ליאת בן ארי. הרבה סיבות גרמו לתחושתי זאת בעבר, אבל בשבוע האחרון התחדדו הדברים. האזנתי לתגובותיה, בשתי הפרשיות שליוו אותה בימים האחרונים, והרגשתי שייתכן שהאמת איננה תמיד נר לרגליה. יכול להיות שאני טועה, אולם את תחושת הבטן שלי אינני מוכן להחליף בשום גלאי שקר; וקשה לי, אני מודה, להתנתק מהעובדה שהיא עומדת מאחורי כתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה. עוד בחקירות לא יכולתי שלא להרגיש רע עם מה שקורה שם. ההדלפות שיצאו ממשרדי מערך החקירות גרמו לי לחשוב שיש יד מכוונת. לא הייתה תזוזה של החוקרים, להערכתי, שנעשתה בהיסח הדעת.
אבל עתה הדברים יוצאים לאור, והם הרבה יותר אקוטיים. קראתי את פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים בעניינם של שאול אלוביץ’ ואשתו והתרשמתי שכפי שטוענת ההגנה, השיבוש בתמלילי השיחות בין שאול אלוביץ’ לבין בנו ובין בנו לחוקרת לא היה מקרי. התמלילים לא תאמו את מה שנשמע בקלטות שתיעדו את המפגש. תגובתה של בן ארי, לשאלת בית המשפט, הייתה תמוהה קמעה. כל הקטע הזה בחקירות של שאול אלוביץ’ הוא מכוער בעיניי. לא נראה שיש שם הגינות. בנו של שאול אלוביץ’ הוכנס לחדר כדי לשכנע את אביו להודות ולהחליף עורך דין. בן ארי לא ידעה, לטענתה, הפלא ופלא, שמהתמלילים נמחקו או הושמטו חלקים מאוד רלוונטיים לפענוח המפגש בין האב לבנו. רק במדינות שבהן מערכת המשפט פטורה מכל עול זה יכול לקרות.
בן ארי הבטיחה לשופטת שהיא תבדוק מה קרה. המסיכות שעטו כל הנוכחים באולם המשפט בוודאי הסתירו את הגיחוך שעלה על פניה של השופטת. כמי ששירתה בפרקליטות המדינה לא מעט שנים, היא בוודאי יודעת דבר או שניים על מה שקורה שם מאחורי הדלתות הסגורות.
אבל מה שמביך עוד הרבה יותר הוא העובדה שאת “הבדיקה” שבן ארי הבטיחה לקיים כבר עשה, לדבריו, היועץ המשפטי לממשלה. כשפנו אליו בעניין זה, לטענתו, הוא בדק את הנושא ולא מצא דופי בהתנהגות השוטרים. ואני תוהה, אם הוא בדק, איך הוא לא מצא שיש פער בין התמלילים לבין הקלטות; מה שעלול להעיד, לטעמי, על ניסיון לכאורה להכשיל את הנאשמים.
הייתי מוסיף עוד כהנה וכהנה בעניין זה, לאור ניסיוני עתיר השנים בבתי המשפט, אבל לא בזה העניין כרגע. כשקבעתי שאיני נותן אמון בתום לבה של בן ארי, עוד לא ידעתי על הבית שנמצא בבעלותה, שלה ושל בעלה, בראש העין. תחילה היא הכחישה כל קשר לבית הזה, אבל המסמכים בטאבו מוכיחים שהיא לא ממש דייקה בעניין הזה. אבל מה שעוד הרבה יותר חמור, בעיניי, הוא העובדה שלפי הפרסום, בבית הזה בוצע לכאורה פיצול של הנכס לשתי יחידות דיור, ללא היתר, וללא ידיעת רשויות המס.
ודוק: הפיצול מזכה את הבעלים בהכנסה כפולה, אבל הוא גם מחייב אותם לשלם היטל השבחה לאחר מתן ההיתר לפיצול. בן ארי ובעלה לא ביקשו היתר וממילא גם לא נדרשו לשלם היטל השבחה. קופת העירייה ניזוקה בלא מעט כסף.
בדיעבד, כנראה, לאחר שפקח גילה את הדברים, הוגשה בקשה למתן היתר לפיצול הבית לשתי יחידות דיור. יכול להיות שזה יקרה, אם כי ברור שאם יינתן האישור, מאות בעלי בית באותה שכונה יבקשו את אותו הדבר. אלה העובדות, ואני שמח שעלה בידי להבהיר במעט את התמונה.