שני דברים בנימין נתניהו מאוד לא אוהב בקואליציה הנוכחית: את הסכם הרוטציה עם בני גנץ ואת המינוי של אבי ניסנקורן לתפקיד שר המשפטים. מעבר לכך - זאת קואליציה חלומית. אין תחום שבו כחול לבן לא עשתה פליק פלאק לאחור. אפילו בנושא התקציב, ציפור הנפש שלה, הם כל הזמן מתפשרים. גנץ ואשכנזי מציבים דד ליינים, יורדים מהם ומציבים שוב, אבל לסנקציות על נתניהו אין זכר. שני רמטכ"לים מוערכים שהמילה שלהם מזמן הפכה לרק מילה.
אגב, אילו הייתי רה"מ - הייתי מתפללת שגנץ ושות' יעברו את אחוז החסימה, אחרת אין לו כנראה 61 אחרי הבחירות הבאות. הסיכוי שימינה תקבל יותר מ-15 מנדטים הוא נמוך ביותר ולכן היא לבד, כנראה, לא תוכל להציל את רה"מ. תשאלו את הסוקרים שכרגע נותנים לנפתלי בנט 20 פלוס מנדטים איך נראים הגרפים של הליכוד ושל ימינה בחודשים האחרונים ומהם המספרים המוחלטים שהם רואים על המסכים ותבינו על מה אני מדברת.
אבל אם נתנתק לרגע מהסטטיסטיקה אפשר להבין למה נתניהו באמת לא רוצה עכשיו בחירות. הרי לכל בר דעת ברור שאם דפוסי ההצבעה לא ישתנו הוא שוב יהיה הראשון לנסות להרכיב את הקואליציה. לאביגדור ליברמן אין לו מה לפנות - עם נתניהו הוא לא יילך ועם נתניהו וחרדים - זה מבחינתו בגדר של להוסיף חטא על פשע. עם יאיר לפיד גם אין לו על מה לדבר. הוא לא ישכח לנתניהו את הקדנציה שלו כשר האוצר, את כל ההבטחות שהופרו ואת כל הקמפיינים שנוהלו נגדו. ולכן היחיד שנשאר, חוץ מגנץ והחרדים, הוא שנוא נפשו - בנט. ומכאן תסכולו האמיתי.
לאחר הבחירות הבאות לנתניהו כנראה לא יהיה מנוס, אלא לתת ליו"ר ימינה את אחד התיקים החשובים - ביטחון, אוצר או בריאות ולהתפלל לקדוש ברוך הוא. הרי הוא זוכר היטב, כי בנט בקואליציה הוא לא יותר מחיקוי מוצלח של הדמות של עצמו בארץ נהדרת - רמבו, שכל יום יורה לכיוון אחר ללא הבחנה וללא מעצורים.
וכעת אנחנו מגיעים לצד השני של המתרס - אלו שרוצים להחליף את נתניהו. אחרי הונאת המאה בשם כחול לבן לא צפויה לקום בקרוב שום התארגנות משמעותית בצד המחנה האנטי-ביבי. אז מה כן יכול להביא להם את השינוי המיוחל?
שלושה מרכיבים עלולים לשנות את כללי המשחק:
1. בתקופה האחרונה מציינים מספר מכוני סקרים וביניהם דיירקט פולס ופאנלס פוליטיקס שאחוז המתלבטים בקרב המצביעים הוא גבוה יחסית, כולל בקרב מצביעי הימין. במידה ורוב המתלבטים יחליטו בסוף לא להצביע לליכוד ויבחרו להם בתים פוליטיים אחרים - יעלה הסיכוי להקמת הממשלה ללא נתניהו.
2. לאחר הבחירות, במידה ונתניהו לא יגיע ל-61, במחנה האנטי-ביבי יצטרכו להסכים על מועמד משלהם לראשות הממשלה. אילו יצליחו לסכם, לדוגמה, שראש המפלגה הגדולה ביותר במחנה יהיה הרה"מ המיועד - זה יהווה צעד נוסף להקמת הממשלה החליפית.
3. במחנה האנטי-ביבי יצטרכו גם לחפש פתרונות יצירתיים מאוד כדי להקים ממשלה. פירוקה של הליכוד, שוחד פוליטי של גורמים שונים, כריתת בריתות מורכבות ועוד. קיצר, אם "יהיו נתניהוים" החלום שלהם להחליף את השלטון עלול להתגשם.
כך או כך בקרוב שוב תהיה לנו כנראה הזדמנות לצפות בפרק ארבע של משחקי הכס. בשנתיים האחרונות נעשו שלושה ניסיונות להקים ממשלה ללא נתניהו. כולם כשלו. הפעם אם המחנה האנטי-ביבי ירצה לנצח הוא יהיה חייב להיות מוכן לפשרות ולוויתורים כואבים. בדיוק כמו נתניהו, שכל מנסור עבאס תורני הופך אצלו לכלי בדרך לשלטון.