הגיע הזמן להתחיל להקשיב לילדים שמתלוננים על אלימות נגדם

התעצמות תופעת האלימות כלפי נשים בביתן התגלתה כאחת ההשלכות הקשות של סגרי הקורונה. על רקע זה הייתה הצלחת העברת הבזק בכנסת של החקיקה השוללת את האפוטרופסות מהורה בשל עבירה פלילית חמורה כגון רצח או אונס במשפחה - כקרן אור בתקופה האפלה.

השאלה העולה מכך היא: האם עכשיו יקשיבו לילדים שיתלוננו על אלימות פיזית או מינית כלפיהם? ממעקב אחר פרסומים בעייתיים בתקשורת נראה כי הולך ומתרחב השימוש בתיאוריה המכונה "ניכור הורי", שלא מעיד בהכרח על התחשבות בטובת הילד. כידוע, תיאוריית הניכור ההורי עוסקת בהתנכרותו של ילד לאחד מהוריו בעקבות פרידה ביניהם, וכביכול ללא סיבה מוצדקת לכך. לעתים נטען כלפי אחד ההורים כי הסית את הילד נגד האחר.

בימים האחרונים התקיים כנס חירום נגד "ניכור הורי", שבו דנו המשתתפים בהתבססות ההולכת ומתרחבת של התיאוריה הזו, שבשמה לעתים ילדים המתלוננים על פגיעת הורה בהם – סופגים חוסר אמון ונשלחים לזרועות ההורה הפוגע. בו בזמן לעתים מענישים הורה הנאבק בכל כוחו כדי להציל את ילדו מפגיעת הורה אלים ומפגיעת רשויות המדינה וארגונים הסמוכים על שולחנה.

אם ילד או ילדה בוחרים להתנתק מהורה, האם אנחנו, המבוגרים, יכולים להאמין להם כשהם טוענים שההורה הזה פגע בהם? האם אנחנו - במשטרה, ברווחה, בבית המשפט - צריכים להאמין להם? התשובה היא כמובן כן. אבל כאשר ילד או ילדה מספרים לנו על פגיעה מינית או התעללות בהם, לעתים יש מי שמנסים לשכנע אותם שהם לא באמת נפגעו.

האם אנחנו באמת מקשיבים לילדים? מחקרים רבים שעוסקים בפגיעה פיזית או מינית בילדים ובני נוער - אינם משמיעים את קולם של הילדים. במחקרים הללו נשאלים בעיקר גורמי ממסד למיניהם ומטפלים מכל מיני סוגים על חייהם וחוויותיהם. קולם של ילדים פגועים ושל הורים המבקשים לגונן עליהם מושתק לא פעם בחסות טענת "ניכור הורי". הכל כמובן למען הילדים.

כמי שמעורבת במאבקים רבים זה 30 שנה, אני יכולה לומר בביטחון שילדים שנפגעו רוצים להשמיע את קולם, רוצים לזעוק נגד הפשעים שנעשים כלפיהם, בין שאלו נעשו על ידי הורה בבית, על ידי ילדים או מבוגרים בבית הספר, או על ידי איש צוות במוסד. אבל כשמשתיקים את הילדים, הם לא יכולים לספר על הסבל והפגיעות בהם, ואז אפשר להאמין שהפגיעות כנראה בכלל לא התרחשו.

כאשר ילד או ילדה מתלוננים על פגיעה של הורה בהם ואומרים להם: "זה לא באמת קרה לך, שמו לך דברים בראש", או "אמא שלך מנכרת אותך נגד אבא שלך" - אנחנו ממש לא דואגים לטובת הילד. 

הכותבת היא מייסדת תנועת ש.י.ן ומרצה במכללה האקדמית צפת