איש לא האמין בארצות הברית כי אירוע כזה - שלא התרחש מאז 1814 בעת כיבוש ושריפת הבירה האמריקאית על ידי כוחות צבא בריטיים - יתרחש פעם נוספת על ידי אזרחים אמריקאים משולהבים ואלימים אשר ישבשו את תהליך אישור תוצאות הבחירות לנשיאות בקונגרס האמריקאי. מאז סיום מלחמת האזרחים בארצות הברית ב־1865 נראה תרחיש כזה רחוק מן הדעת, ובוודאי לא מדאיג במיוחד. אלא שמול עינינו המשתאות, ברביעי האחרון, הסית נשיא מכהן בארצות הברית המון אלים לכבוש למעשה את בניין הקונגרס, לב לבה של הדמוקרטיה בארצות הברית; סמל הפרויקט הליברלי־דמוקרטי המוביל בעולם מאז סיום מלחמת העולם השנייה.
לא, זו לא הייתה מהפכה או הפיכה. אבל בהחלט היה כאן מרי אלים בהסתת נשיא ארצות הברית גם כנגד ממשלו שלו ובהפרה בוטה של תוצאות הבחירות. בשיטה פוליטית שבה המנצח לוקח הכל, ובה אין מקום למשא ומתן בין מפלגות על כינון ממשלה, התחרות הפוליטית עלולה ביתר שאת לגלוש לאלימות קשה. אבל הרבה יותר בסיסי מכך: יש להתבונן במקורות הצמיחה הפוליטית והזכייה בנשיאות לפני ארבע שנים של טראמפ. שילוב של כנסיות נוצריות אוונגליסטיות - חלקן כנסיות ענק עם מאות אלפי מאמינים פעילים ועוד מיליונים המאזינים להטפות דתיות - אינו מותיר קרקע פורייה להתבססות דמוקרטיה ליברלית. כל זה מעוגן בעוני, בעיקר במדינות הדרום בארצות הברית. מי מאיתנו שרוצה להבין את החברה האמריקאית חייב לנדוד ממקורות הליבה של הקפיטליזם והרכושנות האמריקאית - מחוץ למנהטן ושאר ערי הענק האמידות - אל הפרולטריון הלבן בארצות הברית. רוב בניו ובנותיו הצביעו לטראמפ. הם חושדים, עוינים, זועמים וסבורים כי הבורגנות האמידה של צפון־מזרח וצפון־מערב ארצות הברית מנצלת אותם, מתנשאת עליהם. הם שונאים את הליברליזם האמריקאי, שהדגיש יותר ויותר מאז שנות ה־50 של המאה הקודמת שוויון מגדרי וזכויות למיעוטים.
מה שראינו בקפיטול לא היה מקרי או מנותק, אלא מעוגן בריבוד החברתי־כלכלי־דתי־תרבותי של ארצות הברית. טראמפ לא רק הסית והשתלח. הוא ממולכד בדיוק במבנה החברתי שהביא לבחירתו, ועכשיו מביא לקריסתו המבישה. הנשיא הוא לא רק התליין, אלא הקורבן של השיטה שהביאה אותו למקום שלא היה מיועד לו.
האם לנו זה לא יקרה? נכון, יש הבדלים משמעותיים בין ישראל לארצות הברית. טראומת וזיכרון השואה, השירות הצבאי, מערכת משפט ושיפוט אפקטיבית למדי ותפקוד טוב של רגולטורים משפטיים - יכולים כביכול להרחיק סכנה של התרחשויות דומות בישראל. עם זאת, החברה הישראלית מרובדת מאוד כלכלית־חברתית, וריבוד זה מתחזק בשל משבר הקורונה. הפיצול המפלגתי והקיטוב בין תומכיו ומתנגדיו של ראש ממשלה ובפניו כתב אישום חמור, שחיתות פוליטית, הוויכוח על זהות לאומית ועתיד השטחים, השלכות הכיבוש על החברה הישראלית, וקיצוניות לאומית ודתית הם מתכון מסוכן. מה שקרה בוושינגטון עלול להתרחש גם בירושלים.
הכותב הוא מומחה למשפט, חברה וממשל, פרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה