שירה איסקוב ממצפה רמון, שבעלה, על פי כתב האישום נגדו, ניסה לרצוח אותה ערב ראש השנה, היא גיבורה אמיתית. סרטו המרגש והמצוין של הבמאי בן שני, ששודר בתוכנית "עובדה", ובמרכזו ראיון עם איסקוב, היה תזכורת כואבת לתופעת האלימות במשפחה שהתגברה בתקופת הקורונה. עכשיו יש מי שחוזרים ושואלים: מה עושים כשמזהים בן זוג אלים, ומתי עוזבים אותו?
על פי הנתונים, בישראל יש כיום כ־200 אלף נשים מוכות, והנתונים שבידי גורמי הרווחה מלמדים שבגלל הסגרים, מספרן רק הולך וגדל. אותי מעניינת השאלה איזה חלק יש למערכת המשפט כגורם הרתעה, ואם בעונשים הקבועים בחוק יש כדי להרתיע.
כששמעתי את תיאורי הזוועה של מה שהתרחש בבית במצפה רמון, נזכרתי במה שקרה כמה שעות אחרי ניסיון הרצח לכאורה בבית המשפט בבאר שבע, כשאביעד משה, בעלה של איסקוב, הובא לשם לצורך הארכת מעצרו. לאולם המעצרים בבית משפט השלום בבאר שבע הגיעו עשרות עיתונאים, כולם ביקשו לצלם את מי שעומד מאחורי מעשה הזוועה. אלא שלעיתונאים הרבים ציפתה הפתעה, לאחר שהתברר להם שהשופט ג'ורג' אמוראי לא היה מוכן להתיר את פרסום שמו ותמונתו של משה, על פי טענתו של משה שפרסום שמו עלול לפגוע במוניטין שלו. השופט אמוראי נימק את החלטתו באומרו: "אין בשלב זה בפרסום שמו של החשוד כדי לתרום לביסוס וקידום העניין הציבורי".
לפי הפרסומים, השופט אמוראי לא זוכה לניקוד גבוה במיוחד בקרב סנגורים. כך למשל פורסם כי במשוב השופטים שממלאים סנגורים הוא קיבל ציון משוקלל של 1.13 מתוך 100. עורכי הדין שהשתתפו במשוב קבעו בין היתר שהוא לא מעיין בכתב הטענות ביסודיות, לפני הדיון הראשון בתיק.
בלי קשר ובמקרה אחר, לאחרונה השופט עודד מורנו, שופט בית משפט השלום בפתח תקוה, גזר על המורה אביתר גרוס, שהורשע בתקיפה מינית של ילדה בת 9, תשעה חודשי עבודות שירות בלבד, כשהמשמעות היא שגרוס לא ירצה עונש מאסר של יום אחד מאחורי סורגים. איך נימק השופט מורנו את גזר הדין שכתב? "העונש המרבי בעניינו (של אביתר גרוס) עומד על שבע שנות מאסר, כך שהעונש המזערי צריך לעמוד על 21 חודשים, יחד עם זאת תקופת מאסר יכולה להיות כולה או מקצתה על תנאי... ניתן לבחון האם יש מקום לסטות ממתחם הענישה משיקולי שיקום".
השופט מורנו הסביר שהוא מצא לנכון לפסוק בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, שאין לקדם הרתעה באמצעות שימוש נרחב במאסרים, ויש לפנות לאפיקי שיקום וענישה ככל שניתן מחוץ לכלא. רק שהשאלה הנשאלת היא: האם זה המקרה שאליו התכוון בית המשפט העליון?
כל עוד מערכת המשפט תגלה רחמים כלפי גברים אלימים, היא לא תשיג את ההרתעה הנדרשת. צריך לקוות שהפסיקות האחרונות לא נעלמות מעיניה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.
כ-200 אלף נשים מוכות בישראל, ועלינו לשאול: האם העונישה הקיימת מספקת?
המקרה של שירה איסקוב, כמו של רבות אחרות, מזכיר לנו כי כל עוד מערכת המשפט תגלה רחמים כלפי גברים אלימים, היא לא תשיג את ההרתעה הנדרשת
