יש דברים שקרו בבחירות הללו שלא נזכור עוד כמה ימים, ובוודאי בעוד כמה חודשים. אבל יש דברים משמעותיים, ערכיים, דרמטיים ועמוקים, שיישארו איתנו. אחד מהם הוא שירת הברבור של ערכי הציונות הדתית בעקבות כניסתה לכנסת של מפלגת הציונות הדתית, שרצה יחד עם עוצמה יהודית ומפלגת נעם. מבחינתי, הם לא ציונים, לא דתיים, לא יספקו עוצמה לישראל ובטוח שלא יוסיפו נעם.

לבחירות רביעיות בתוך שנתיים יש השלכות לא מעטות. אחת מהן היא העייפות שלנו מהפוליטיקה הישראלית ואולי האדישות כלפיה - כמעט אפס ציפיות; ובהתאם, כבר אין אכזבות. התרגלנו לציניות, לפוליטיקה הקטנה שגוררת אחריה את הפוליטיקה הגדולה, לחוסר ההיגיון והתפקוד, לשקרים, להשתלחות ההדדית. התרגלנו לחוסר בושה בסיסי, לפופוליזם ולשיסוי. אבל זה שהתרגלנו, לא הופך את המצב שאנו מצויים בו לנורמלי, סביר ואנושי. אנחנו צריכים להתעורר.

נדמה שהציונות הדתית, שזהותה של החברה והמדינה היו פעם נר לרגליה ושהחינוך היה בראש מעייניה, הפכה לצעצוע של ראש הממשלה ולדרך שלו להרכיב את הקואליציה. הגזענות והאלימות שבן־גביר מעודד בדבריו ובמעשיו אינן מקובלות ואסור שיהפכו מקובלות. אסור לנו לחשוב שזה סביר, שזו "רק פוליטיקה". אני מודע לכך שכל אחד רואה את כל צבעי הקשת בצד שלו, ואילו בצד הנגדי יראה רק שחור או לבן - אז יש ודאי כאלו שיסתכלו על בן־גביר ובצלאל סמוטריץ' בצורה "מורכבת", כי הם אולי נחמדים לשכנים שלהם, ואולי נותנים צדקה לעניים, וברור שהם אוהבי ישראל ורוצים אחדות. ולכן זה מורכב עוד יותר. אבל מורכבות היא בעיניי לא תירוץ למה שהם הפכו, ולמה שהם שואפים להפוך אותנו. אתם יכולים לדמיין את בן־גביר כיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט? או כשר החינוך או הרווחה?

מחברי הכנסת האלו אין לי ציפיות, אך מהרבנים, שחלקם קרואים "ממלכתיים" וסייעו להכניס את בן־גביר ושכמותו לכנסת בשם "אחדות ישראל", "אהבת ישראל" ו"זהותה של מדינת ישראל", היו לי ציפיות. הם הניעו ציבורים שלמים לבחור במפלגה שבעיניי מכתימה את המילים "ציונות" ו"יהדות"; שגזענות, שנאה ויהירות הן אבני היסוד של המצע שלה. יש לכם תלמידים ותלמידי תלמידים, וחבל שלא הקדשתם שנייה אחת למבט עמוק יותר.

אני רוצה לומר לחברי המפלגה הזו: בשלב הזה אתם מרגישים חזקים, משפיעים ובעלי עוצמה, אבל בבחירות האלו הגעתם לשפל ואתם מאיימים להוביל גם אחרים לשם. אני יהודי, ציוני ודתי, ואני מתבייש וכואב את מה שקורה כאן. מי שמכשיר גזענות יהודית בשם היהדות או הציונות, משול לרב חובל שמשיט ספינה וקודח בה חור בלב ים. תצביעו ימין, מרכז או שמאל, לי זה לא משנה - רק אל תצביעו למי שמחבק את הגזענות. מחרתיים נקרא את ההגדה של פסח ונאמר שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו. לא צריך להביט החוצה, אנחנו עושים זאת לעצמנו.

הכותב הוא ראש המדרשה למנהיגות בחנתון