מושב החורף של הכנסת ייפתח מחר (שני) באירוע הצדעה מיוחד שייערך מחר לספורטאי האולימפיאדה והמשחקים הפראלימפיים. אחרי הטקסים, מושב החורף קריטי לעתידה של קואליציית בנט־לפיד שכן כבר באמצע החודש הבא הוא יציב בפניה את המכשול המרכזי לקיומה – אישור תקציב המדינה לשנת 2021־2022 בקריאה שנייה ושלישית. התקציב חייב לעבור סופית עד 14 בנובמבר, שאם לא כן הכנסת תתפזר ותלך לבחירות חדשות. לכן במוקד הדיונים של מושב החורף תעמוד בחודש הקרוב סוגיית התקציב, וגם חוק ההסדרים הנלווה אליו.
כזכור, התקציב אושר בקריאה ראשונה ערב יציאת הכנסת לפגרת הקיץ ברוב של 59 תומכים מול 54 מתנגדים. אישורו הסופי הצפוי בתחילת מושב החורף עשוי לבשר מבחינת ממשלת בנט־לפיד דווקא את האביב ויאפשר לה לנווט בקלילות יחסית לעבר תאריך היעד של הרוטציה בראשות הממשלה המתוכננת ל־27 באוגוסט 2023.
עד לצליחת מכשול התקציב, צפוי חודש אינטנסיבי של דיונים בוועדות הכנסת השונות שאליהן פוצלו סעיפים שונים בחוק התקציב ובחוק ההסדרים. החודש הזה צופן בחובו משברים לא מעטים, אמיתיים או מדומים, שבו ינסו סיעות וחברי כנסת של הקואליציה לרשום על שמם הישגים של ממש שניתן יהיה למכור לציבור.
המשבר המרכזי כבר ניצב לפתחה של הקואליציה השברירית, שנשענת כידוע על רוב זעיר של 61 חברי כנסת בלבד, והיא זקוקה לצורך שלמותה בתמיכה של כל מרכיביה, ובראשם סיעת רע"ם בראשות ח"כ מנסור עבאס. רע"ם קיבלה בהסכמים הקואליציוניים הבטחות לתקציבים בהיקף של 35 מיליארד שקלים. ברע"ם לא מרוצים מקצב מימוש ההבטחות וטוענים לסחבת שמתנהלת בעניינים החשובים למגזר הערבי.
כך למשל, גורמים במפלגה הפנו אצבע מאשימה כלפי שרת הפנים איילת שקד וטענו כי היא לא משתפת איתם פעולה וכי היא איננה מוכנה לבוא לקראתם ולפעול לטובת שינוי קריטריונים שיאפשר להם לממש את ההבטחות שניתנו להם במשא ומתן הקואליציוני, בעיקר בנוגע להפסקת הריסת הבתים במגזר הבדואי בדרום, הכרה ביישובים הלא מוכרים בפזורה הבדואית ובניית יישובים חדשים וכן לגבי העברת כספי ארנונה לרשויות המקומיות הערביות.
"אנחנו נמצאים במצב ביניים – התקציב אושר בקריאה ראשונה וכעת יש משא ומתן לאישורו בקריאה שנייה ושלישית", אמר יו"ר המפלגה ח"כ עבאס בימים האחרונים בראיון לרדיו "מכאן", לקראת פתיחת מושב החורף. "יש כרגע משא ומתן קדחתני כדי לאשר את התקציב ואת התוכניות שסוכמו עם רע"ם". עם זאת, הוא ניסה להנמיך את גובה הלהבות ואמר: "מי אמר שיש אכזבה או משבר? בסוף נגיע להסכמות".
באופוזיציה אגב טוענים שמדובר במשבר מלאכותי. כך למשל, יו"ר הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ' אמר כי "אין ולא יהיה שום משבר עם רע"ם. הכל משחק. כמו 'כאבי הבטן' של שקד לפני הקמת הממשלה. הממשלה תלויה בתנועה האסלאמית ותיתן לה את כל מה שהיא תדרוש ללא שום קו אדום. תרשמו: שקד תיכנע בעניין התקציבים והיא ואלקין ייכנעו לדרישות רע"ם להלבנת שלושת היישובים הבדואיים בדרום בתנאים שלה".
רע"ם קיבלה לידיה את ראשות ועדת הפנים ואת ראשות הוועדה לענייני החברה הערבית, שאמורה לעסוק בין היתר בנושאי מיגור הפשיעה במגזר, סוגיה שתעסיק רבות את הכנסת במהלך מושב החורף. כידוע, מתחילת השנה נרצחו 100 בני אדם במגזר הערבי בישראל, עלייה של 20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. נכון שלא מדובר בבעיה שנולדה השנה, אבל היא רובצת כאבן ריחיים על כתפיה של הממשלה הנוכחית, שתידרש להציג לעבאס ולחבריו קבלות שמשהו ממשי אכן משתנה בשטח, ועקומת הפשיעה מתחילה לרדת.
לא רק התקציב וההתמודדות עם גל הפשיעה במגזר הערבי עלולים להשפיע על יציבות הקואליציה, אלא גם המצב הביטחוני. התלקחות ברצועת עזה ויציאה לסבב מלחמה נוסף, שיוביל לירי טילים על יישובים ישראליים וכתישה של הרצועה, יעמידו במבחן את השותפות עם רע"ם, אפשרות שהאופוזיציה מימין מרבה לנגח בה את הממשלה ואת העומד בראשה.
"עמדתה של רע"ם ברורה – אנחנו נגד מלחמות בכלל ובעזה בפרט", שב והצהיר בשבוע שעבר ח"כ עבאס. "נכנסנו לפרויקט פוליטי, וחשוב שהוא יצליח למען החברה הערבית. כשתהיה מלחמה נגד עזה – נחליט מה עושים. אבל באופן כללי, אנחנו נגד מלחמות".
הצעות אי-אמון
הסוגיות המדיניות לא אמורות לעמוד במרכז דיוני מושב החורף, אבל למפלגות השמאל השותפות בקואליציה - רע"ם, מרצ והעבודה - הורדת המשא ומתן עם הפלסטינים מסדר היום גורמת אי־נחת וכאבי בטן.
במרצ מאוכזבים מאוד מכך שראש הממשלה בנט כלל לא טרח להזכיר את הסוגיה הפלסטינית אפילו במשפט אחד בנאומו בשבוע שעבר בעצרת האו"ם, וגם ברע"ם לא אהבו את מחיקת הסוגיה הפלסטינית מסדר יומה של הממשלה. השר ניצן הורוביץ צפוי להיפגש בשבוע הקרוב עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן ברמאללה. על פי הדיווחים, ראש הממשלה עודכן בדבר הפגישה ולא צפוי למנוע את קיומה.
המאבק בקורונה והטיפול באוכלוסיית הלא מחוסנים ימשיכו להיות נושא מרכזי בסדר יומה של הכנסת במושב החורף, וכבר מחר, אקורד הפתיחה של דיוני המליאה יהיה הצעות אי־אמון בממשלה שהגישו הליכוד והסיעות החרדיות תחת הכותרת "כישלון הממשלה בטיפול בקורונה".
יקדמו לכך נאומים של נשיא המדינה יצחק הרצוג, יו"ר הכנסת מיקי לוי, ראש הממשלה נפתלי בנט ונאום תשובה של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, מה שמבטיח עימות סוער כבר ביום הראשון לדיוני מושב החורף. במוקד המתקפה הצפויה של נתניהו על ממשלת בנט־לפיד תעמוד לא רק הסוגיה האיראנית, כהמשך ישיר לנאום ראש הממשלה בעצרת האו"ם, אלא גם הביקורת על טיפול הממשלה במגיפת הקורונה והמתקפה של ראש הממשלה על בכירי מערכת הבריאות.
במקביל, באופוזיציה אספו 40 חתימות לצורך דיון במליאה עם ראש הממשלה בנט בנושא "תקציב אנטי־חברתי, שמעלה מסים ופוגע בחלשים, קשישים, ילדים, תינוקות, נכים, חקלאים, נשים עובדות ונוסעי התחבורה הציבורית". דיון זה יתקיים כבר בשבוע הבא.
נושא נוסף שיעסיק את המליאה בתקופה הקרובה הוא החקיקה שאותה הבטיח סגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער להגיש במהלך המושב הקרוב. כזכור סער הנחה את הדרג המקצועי במשרדו להכין תזכיר חוק להגבלת כהונה של ראש הממשלה לשמונה שנים לכל היותר. "המחויבות להגבלת כהונה היא חלק ממצע 'תקווה חדשה' ונכללה גם בקווי היסוד של הממשלה", הסביר לאחרונה סער ואמר כי הצעת החוק תחול מהבחירות לכנסת ה־25. "שלטון ממושך מדי מביא עמו ריכוז כוח וסכנת השחתה, ולכן נכון לכלול בחוק היסוד את עקרון הגבלת הכהונה".
סער וחברי הכנסת של תקווה חדשה מתכוונים גם לקדם את הצעת החוק הקובעת כי "לא יכהן כראש ממשלה מי שהוגש נגדו כתב אישום, והוא תלוי ועומד". מדובר בתיקון לחוק יסוד: הממשלה הנוגע לכשירות משפטית לכהונת ראש ממשלה וראש ממשלה חליפי. את הצעת החוק, המכונה "חוק נתניהו", הגישה ח"כ מיכל שיר־סגמן, וחתומים עליה גם חברי הסיעה מאיר יצחק־הלוי, בני בגין, שרן השכל וצבי האוזר.
בהסכם הקואליציוני בין יש עתיד ותקווה חדשה קיימת התייחסות לחקיקה שמטרתה להגביל כהונה של ראש ממשלה, כמו גם לחוק הצינון שיגביל את נתניהו, אלא שימינה כבר אז הביעה התנגדותה לחוק.
שלל תלונות
בקואליציה ימשיכו לעקוב בשבע עיניים גם אחרי "הפנים החמוצות" של יו"ר כחול לבן, שר הביטחון בני גנץ, שלא נטש סופית את חלומו להיות ראש ממשלה. בליכוד דואגים לשלוח מדי פעם מסרים חשאיים ופומביים של חיזורים אחר גנץ ולהשאיר את אופציית הממשלה החליפית בראשות גנץ ונתניהו על סדר היום הציבורי.
מושב החורף ייפתח באותה נקודת מחלוקת בין הקואליציה לאופוזיציה שבה הסתיים מושב הקיץ. באופוזיציה מוחים על תת־ייצוג בוועדות החשובות, בעיקר בוועדת הכספים, ובשל כך הם החרימו את ההצבעות בוועדות המתנהלות כעת למעשה במעמד צד אחד, מצב חסר תקדים בתולדות הכנסת. בשל אותה מחלוקת לא הוקמה עד היום ועדת אתיקה שאמורה לטפל בין היתר בהידרדרות השיח בכנסת. אם וכאשר תקום הוועדה, היא תמצא על שולחנה שלל תלונות שהוגשו נגד חברי כנסת על התבטאויות פוגעניות שלא הוסיפו לכבודו של המשכן.
ועוד דבר: הציבור ברובו נדרש להתנהל על פי מגבלות התו הירוק שחלות גם על עובדי הכנסת ועל באי המשכן, אבל חברי הכנסת פטורים מכך מתוקף חסינותם. יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי פנה באמצעות ציוץ בטוויטר לחברי הכנסת לגלות דוגמה אישית ולהציג בכניסה למשכן את התו הירוק. חלק מחברי הכנסת, ובהם כל חברי סיעת יש עתיד, נענו לפנייה ואף חשפו את התו הירוק שברשותם ברשתות החברתיות, אבל ספק אם הפטור הגורף הניתן בעניין זה לחברי הכנסת יעלה במשהו את קרנו של בית הנבחרים הישראלי, שהסקרים מציבים אותו כבר שנים רבות בתחתית סולם האמון של הציבור.
