בסוף השבוע האחרון, במאמר שפרסם בעיתון זה, האשים אותי אריה אלדד בהאשמות קשות, בהן שאני "נבל ורשע", "שונא ישראל", בעל "ריקבון מוסרי" ועוד אמירות קשות כלפיי וכלפי מפלגתי.
מרצ היא מפלגה שחרתה על דגלה את ערכי השוויון, זכויות האדם והשלום, ואלו הם הערכים המובילים אותי בעשייה הציבורית והפוליטית שלי כבר מעל שלושה עשורים. כל העשייה שלי ושל מפלגתי היא מתוך אהבה לישראל ומתוך חתירה לצדק ולשוויון זכויות – זכויות לכל בני האדם בלי הבדלי דת, גזע ומין. כן, גם לפלסטינים.
אני ממשיך להאמין כי דרישתם של אנשי "ההתיישבות הצעירה" לחיבור למים וחשמל היא חוצפה. מי שמקים מאחזים בניגוד לחוקי המדינה ולחוק הבינלאומי - לא יכול לבוא אחר כך בדרישות למדינה שעוד תגדיל לעשות ותחבר אותו לחשמל ולמים. לא מדובר כאן רק בשאלה של שלטון החוק - המאחזים הבלתי חוקיים בשטחים הם, לתפיסת עולמי, פגיעה בסיכוי להסדר מדיני עתידי, ופעולה שמנוגדת לחלוטין לאינטרס הישראלי. ודאי שממשלת ישראל לא צריכה לעודד את התופעה הזו ולהסדיר אותה.
כמובן שלכל בני האדם זכות בסיסית למים. אני נאבק על מימושה של זכות זו זה עשרות שנים, זוהי זכות בסיסית לחיים. אין להכליל ציבור שלם בשום מצב, וזאת לרגע לא הייתה כוונתי. לצערי, קוראי העיתון קיבלו תמונה חד־צדדית ולא נכונה, המציגה את ההתיישבות הצעירה כחוקית ולגיטימית, בעוד שהדברים אינם כך. נכון היה שהצעת החוק להסדרת ההתיישבות הצעירה נפלה בימים האחרונים במליאת הכנסת, ואני שמח על כך.
אלדד מלין על כך שלא מסדירים מים וחשמל ללמעלה מ־20 אלף אזרחים ישראלים המתגוררים ב"התיישבות הצעירה". חשוב וראוי לציין כי שטחי הגדה המערבית הינם שטחים שכבשה ישראל לפני כמעט 55 שנה, ומעולם לא החילה עליהם את החוק הישראלי. רבים מהיישובים המוגדרים כ"התיישבות צעירה" הינם מאחזים בלתי חוקיים, אשר אינם יושבים על אדמות מדינה, אלא על אדמות פרטיות. העברת אזרחים של מדינה כובשת להתגורר בשטח כבוש הינה הפרה של החוק הבינלאומי. בניית ההתנחלויות ויישוב מאחזים ו"יישובים צעירים" ברחבי הגדה המערבית, אם כן, מהווים הפרה של החוק הבינלאומי ופשע מלחמה.
ביקרתי לא פעם ולא פעמיים בדרום הר חברון. לכל המאחזים האחרונים שקמו באזור חוברו תשתיות מים וחשמל בעוד שלשכניהם הפלסטינים, החיים על אדמתם שלהם זה עשרות שנים, אין תשתיות מים וחשמל, וכנראה גם לא יהיו להם. העובדות הן שכ־99% מבקשות היתרי הבנייה של פלסטינים בשטחי C נדחות על הסף. זאת ועוד, בחודשים האחרונים סופגים הפלסטינים בשטחי C אלימות קשה מצד שכניהם מהמאחזים השונים – מתחילת השנה חלה עלייה של כ־60% במקרי אלימות המתנחלים בהשוואה לאשתקד.
להשוואה המגוחכת בין הכפרים הבדואיים הלא מוכרים בנגב לבין מאחזי הגבעות בשטחים - אין כל שחר. ראשית, רבים מהכפרים הלא מוכרים בנגב היו קיימים עוד לפני הקמת המדינה ב־1948. שנית, לתושבי הנגב פעמים רבות אין אלטרנטיבה ראויה, ושלישית, ממשלות ישראל פועלות זה שנים כדי למרר את חייהם של תושבי הכפרים, שחיים שם מרגע שנולדו ואף דורות מוקדם יותר. D9 נשלח לבצע הריסות כדבר שבשגרה, במקביל להעלמת עין ממאחזים שקמים בקצב מסחרר על כל גבעה פנויה.
אריה אלדד היקר, דרישה מבני עמי לדרך ארץ ולשמירת חוק היא ביטוי לאכפתיות ואהבת ישראל, לא להפך. אני מציע לך להעביר את בדיקת מד המוסר למישהו אחר, כי אני ומפלגתי עומדים בה בהצלחה יתרה.
בניגוד להאשמות של אלדד, עשייתי היא מאהבה לישראל וחתירה לשוויון זכויות
אריה אלדד היקר, דרישה מבני עמי לדרך ארץ ולשמירת חוק היא ביטוי לאכפתיות ואהבת ישראל, לא להפך. אני מציע לך להעביר את בדיקת מד המוסר למישהו אחר. תגובה לאריה אלדד
