לאחרונה התבשרנו שהוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות לא אישרה את מועמדותו של עמיר פרץ ליו”ר התעשייה האווירית. מכך עולות השאלות: האם האיש שהיה שר בממשלת ישראל, כולל שר הביטחון, אינו יכול להוביל את התעשייה ולהגשים את מטרותיה? האם לאיש שאישר לתעשייה פרויקטים רבים מתוקף תפקידו - אין את הכישורים היום להיות חלק מהגוף הממלכתי לביטחון ישראל?
עברתי על השמות של יתר המועמדים לתפקיד, ולא ראיתי איש אשר היה בניסיונו ובכישוריו טוב מפרץ. אני מבין שיש ועדה אשר צריכה לבחון כישורים מהרמטכ”ל ודרומה. אני מבין שקיים רצון לחסום מינויים פוליטיים לתפקידים בכירים במדינה. אך פרץ כיום אינו חלק מהמערכת הפוליטית.
הוא לא שייך למפלגתם של בני גנץ או של אביגדור ליברמן, שני השרים הממליצים עליו לתפקיד. שיקול דעתם של שני שרים מכובדים אשר מחזיקים את כובד האחריות על חיי התושבים במדינה – פסול בעיני הוועדה? לאחרונה אנחנו עדים לתופעה שבה נבחרי ציבור לא רשאים לקבל החלטות בתוקף תפקידם. יש יותר ויותר גופים שאין להם את האחריות, אך יש להם את הסמכות להחליט.
נבחר ציבור ייתן את הסבריו לאלה ששלחו אותו לתפקידו. ובנוגע לפרץ, אין מדובר במינוי בזוי של אדם לא ערכי ולא מוכשר. עובדה שהיועץ המשפטי לממשלה, שנחשב למחמיר, מברך על המינוי. זה עשרות שנים נמצא פרץ בעמדות מפתח במדינה, עבר את כל מבחני העשייה בהצלחה, וכעת דרכו נחסמת.
טוב תעשה הממשלה לו תתכנס ותחליט בכובד ראש על מינוי זה. הממשלה האחראית על חיינו חייבת לתת דעתה בסוף הדרך על המינוי. אני מאחל לפרץ הצלחה ולמקבלי ההחלטות להחליט נכון. משילות היא שם המשחק.