בשבוע שעבר מלאו 80 שנה לוועידת ואנזה, שיא של רשע מזוקק שכה אפיין את הרייך הגרמני השלישי. באחוזה פסטורלית לחופו של אגם רגוע ליד ברלין, נפגשו פקידים נאצים בכירים כדי לתכנן את המשך ביצועו של "הפתרון הסופי" לשאלת היהודים. דיון ביורוקרטי נוסף אשר הסווה רצח שטני בקנה מידה חסר תקדים, ואשר אמור היה להיות מוסתר בקפידה ולעולם לא להיוודע ברבים.
כיום, אנו מתקשים לתפוס את היקפי השואה, ואילו אויבי ישראל ואנטישמים אחרים מנסים להשכיח אותה, להתעלם ממנה, ואף להאשים את מדינת היהודים בביצוע פשעים נאציים. מיליארדי דולרים נשפכים על עזות מצח זו, שאמת היסטורית אין בה, אך עיוורון וריקבון מוסרי יש ויש. הכחשת שואה ועיוות ההיסטוריה היהודית משותפים בדורנו לרבים ממפיציה של שנאת ישראל. הדיפלומטיה הישראלית עמדה מאז ומעולם מול שנאה זו, והנצחת השואה היא חלק חשוב בעשייה שלנו כדי להיאבק בשנאה זו.
עמיתי, השגריר רון אדם, הוא שיזם ב-2005 את החלטת האו"ם ההיסטורית שקבעה את ה-27 בינואר כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה. כיום מציינים את היום הזה ביותר מ-120 מדינות ברחבי העולם כולו. יום השואה הבינלאומי ממקד את זיכרון השואה בקרב אומות העולם, מסייע למניעת השכחה והכחשה.
בשבוע שעבר הצליח שוב משרד החוץ להעלות את זכרון השואה לפורום הבינלאומי החשוב ביותר. בהובלת השגרירות לאו"ם והאגף לארגונים בינלאומיים במשרד החוץ, אימצה עצרת האו"ם בקונצנזוס נדיר את הצעת ההחלטה הישראלית נגד הכחשת השואה - ניצחון חשוב על מכחישי שואה כמו איראן ומנהיגיה. דיפלומטים ישראלים רבים מאוד התגייסו למשימה, והצליחו. "העבודה הקשה השתלמה", כתב השגריר באו"ם גלעד ארדן, יוזם ההצעה.
פעילותם של אנשי משרד החוץ בנושא הנצחת השואה ומאבק באנטישמיות נעשית מדי יום-ביומו. כמו שאר עבודת המשרד, היא נפרסת על פני הגלובוס כולו ומתבצעת מסביב לשעון, באינטנסיביות שאין שני לה. אין יום שבו הדיפלומטים הישראלים, ומטה משרד החוץ בארץ, אינם עוסקים בשלל נושאים אשר תורמים להיותנו מה שאנחנו: מדינה יהודית ודמוקרטית, עם הזוכר את עברו ופועל להבטחת עתידו.
עובדי משרד החוץ יודעים לנהל את המערכה המדינית, לקדם את האינטרסים של אזרחי המדינה, ויודעים לטפל בסוגיות רגישות וכבדות משקל כמו זכרון השואה. היום נקבל לכך הוכחה נוספת, כאשר בכל רחבי העולם יציינו את יום השואה הבינלאומי, פרי יוזמתה של הדיפלומטיה הישראלית.
המחוייבות של עובדי משרד החוץ לפעול למען זכרון השואה היא מלאה והם ראויים לגיבוי מוחלט, כדי למלא את תפקידם. כל שאנו מבקשים הוא - תנו לנו את הכלים להמשיך במשימה, שהיא משימת חיינו.
הכותב הוא שגריר ישראל לפולין, וחבר ועד משרד החוץ