ישראל הולכת לממשלה חדשה, ובדרך לשם משרדים מתפרקים מסמכויותיהם, אגפים נתלשים מיחידותיהם ונדמה שהכל כשר והכל כשיר בדרך להרכבת ממשלת הקצוות הקוטבית ביותר שראינו מקום המדינה.

נשאל את עצמנו: הרי העם אמר את דברו, יש 64 מנדטים שיכולים להיות רק חלק מממשלת נתניהו. אין על השולחן אופציה אחרת. אז מדוע מתמשך המשא ומתן כל כך הרבה זמן? ומדוע בדרך לשם קורע נתניהו את המגזר הציבורי וגורם לפגיעה ישירה בשירות שיקבלו אזרחי ישראל?

התשובה פשוטה. נתניהו חלש. לחיץ. סחיט. ושותפיו יודעים זאת. הם מבינים שביבי מעוניין בסיום משפטו ובכרטיס יציאה מהכלא. לצורך כך הוא חייב ממשלה. ולכן למרות שהשער ריק ואין אופציה זולת ממשלת ימין על מלא, הם סוחטים. והוא נסחט. וכולנו מפסידים.

נתניהו על המו"מ להקמת ממשלה: "נשמור על הדמוקרטיה הישראלית" (צילום: ערוץ הכנסת)

בין ההחלטות השנויות במחלוקת ישנו מינויו של ח"כ אבי מעוז לסגן שר שיקבל את האחריות על יחידת התוכניות החיצוניות במשרד החינוך. מעוז, שיוצא נגד להט"בים ובעד החלשת מעמד האישה, יקבל לידו את מפתחות החינוך הממלכתי בישראל. אחריו מגיע בצלאל סמוטריץ', שר האוצר המיועד, שלא מסתפק בסמכויות המינהל האזרחי, וקיבל גם את האחריות על החינוך הממלכתי־דתי.

ההשלכות של זה על הציבור הדתי בישראל הן עצומות. אדם שמייצג רבע מהציונות הדתית מקבל אחריות על כלל חלקיה הליברליים והמיינסטרימיים. הוא יקבע מי ילמדו, מה ילמדו וכמה יתוקצבו.

גם ש”ס דרשה וקיבלה. החברה למתנ”סים תעבור לידיה, מה שיעניק לה אחריות על החינוך הלא פורמלי במרכז ובפריפריה. מינויים, תוכניות חינוכיות ועוד יהיו בסמכות הבלעדית של מפלגת ש’’ס החרדית.

ועכשיו לגולת הכותרת עם ההשלכות ארוכות הטווח המהותיות ביותר: החינוך החרדי. ישנה תמימות דעים בקרב הרוב הדתי והחילוני על חשיבות לימודי הליבה ועל הצורך בהשתלבות מיטבית ומהירה של המגזר החרדי בשוק העבודה. זו השתלבות שלא תצלח ללא בסיס ידע הנלמד בשנות היסודי ובתיכון.

בקואליציה היוצאת הייתה לי הזכות לקדם את תוכנית לימודי הליבה שיזמה וקידמה חסידות בעלז. כעת, במשא ומתן הקואליציוני, התבשרנו שגם המפלגות החרדיות מעוניינות באחריות על לימודיהן, והחינוך החרדי יעבור לסמכות אחד השרים מהמפלגות החרדיות. מה הם יעשו איתו? תחושה מבוססת ששוב נראה הגדלת תקציב והקטנת למידה.

אני נוהג לציין תמיד שהכל מתחיל בחינוך. פירוק משרד החינוך הוא מכירת החיסול הפומבית של ערכי המדינה. איך זה ייגמר? ימים יגידו.

הכותב הוא חבר כנסת מטעם יש עתיד, לשעבר ראש מינהל החינוך של ירושלים