קראתי את המאמר "דמוקרטיה בגרונם" מאת ד"ר עדו נתניהו (16 בדצמבר 2022, "מעריב"). טענותיו כנראה רווחות בקרב רבים ממצביעי המחנה שלו, וזו סיבה ראויה להשיב עליהן. מה גם שאנו בני אותו דור.

ליבת דבריו של ד"ר נתניהו מורכבת משתי טענות משלימות. מחנה השמאל מתנגד לדמוקרטיה, שהיא שלטון העם. ההסבר לשיטתו טמון בכך שהשמאל - מיעוט בעם - מתנגד לשלטון העם, שמסכן את אחיזתו במנגנון השליטה העקיף שלו במדינה, המתבסס על הפקידוּת, היועצים המשפטיים, הפרקליטים והשופטים.

כל השאר הם טיעונים חוזרים ללא תוספת מהותית. ד"ר נתניהו אינו טורח להבהיר מהם, לדעתו, הערכים שבבסיס הדמוקרטיה ומהי דמוקרטיה, למעט האמירה החוזרת בצורות שונות שזהו שלטון העם. אם נדייק, זהו לכל היותר שלטון הרוב בעם.

שלטון הרוב הוא אחד מעקרונות הדמוקרטיה. הוא ליבת ההגדרה של דמוקרטיה פורמלית, בניגוד לדמוקרטיה מהותית, המקובלת כיום במדינות המתוקנות. בדמוקרטיה מהותית ההחלטות מתקבלות ברוב קולות, אך בכפוף לתנאי מהותי שהחלטת הרוב לא תפגע בזכויות המיעוט ובעקרונות הדמוקרטיה האחרים.

קיימים עקרונות נוספים: שלטון החוק חל על כולם, כולל על השלטון; עקרון הגבלת השלטון, כדי למנוע את ניצול כוחו לרעה; עקרון הפרדת שלוש הרשויות העצמאיות (מחוקקת, מבצעת, שופטת), שאמורות לאזן, לבקר ולרסן זו את זו. בדבריו מתעלם ד"ר נתניהו מארבעה עקרונות חשובים שבבסיס הדמוקרטיה המהותית ומסתפק בעקרון שלטון הרוב. לדוגמה, פסקת ההתגברות מעמידה את הממשלה מעל החוק.

מדובר בהשקפה מיושנת, אם לא מגמתית. היא תקועה בראשית שנות התפתחות הדמוקרטיה בארה"ב, באנגליה ובצרפת. המשטרים התבססו בעבר על מלך שהיה כל יכול. בהמשך, הפרלמנט, שהיו בו נציגי העם, הגביל את המלך בעזרת הרוב שהיה לו. כך נוצרה הדמוקרטיה הפורמלית, שההחלטות מתקבלות בה ברוב קולות של נציגי העם בפרלמנט.

עם השנים התפתחה הדמוקרטיה המהותית המתבססת על מספר עקרונות, בנוסף לעקרון ההכרעה ברוב קולות. הדמוקרטיה המהותית קיימת בכל המדינות המתוקנות. תפיסה פשטנית של שלטון הרוב אינה נכונה ואינה אפשרית במדינה מודרנית. האם ניתן במדינה מודרנית להכפיף את רצון הרוב על האחרים, במיוחד כשהם קרובים בגודלם למחנה הרוב? האם ניתן לנהל מדינה כשחצי עם מודר ולא נחשב?

יאיר לפיד נגד הממשלה המסתמנת של בנימין נתניהו. צילום: ערוץ הכנסת

לדעתו של ד"ר נתניהו, השמאל מנסה לבלבל את היוצרות, "הוא הופך את המערכת המשפטית שאמורה לפרש את חוקי העם – כלומר להיות כפופה להם ולו" (המילה "עם" היא תוספת שלי). כפי שאמור להיות ידוע לו, המערכת המשפטית אכן כפופה לחוקים הנחקקים על ידי הכנסת, אך היא בשום אופן לא כפופה לאף אחד אחר, גם לא לרוב העם, אלא דרך חוקי הכנסת. גם כפיפותה לכנסת אינה מוחלטת. חוק שאינו חוקתי ייפסל וטוב שכך. חוק הכנסת שיקבע שלכל הג'ינג'ים 100 קולות בבחירות, אמור להיפסל.

זאת ועוד, ד"ר נתניהו ציטט את לואי ה־14, "המדינה זה אני", כמשקף את עמדת אנשי השמאל. הפוך, גוטה. הוא קובע שהמאבק הוא על השלטון ולא על מהות הדמוקרטיה, ובכך טועה ומטעה. השלטון של הקואליציה החדשה הינו לגיטימי, והמאבק הוא נגד יוזמות החקיקה המזיקות של השלטון.

הכותב הוא ראש משרד עורכי דין גרוס ושות'