“עשרה שופטים אשכנזים החליטו כנגד מאות אלפי מצביעים”, כך הגיבו בזעם רבים מאוד ממצביעי ש”ס לאחר החלטת בג”ץ לפסול את אריה דרעי מהאפשרות לכהן כשר בממשלת ישראל. הפסילה הזו של דרעי היא מעין התזת שמן על מדורת השסע העדתי, שבוערת כאן כבר יותר מ־75 שנה. בימים אלה היא העלתה את להבות השנאה והתסכול לגבהים מדאיגים, בעקבות תחושת הפגיעה בדרעי, מי שנחשב לאחד מסמליה ועוגניה החשובים ביותר של תנועת ש”ס.
בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
כידוע, התנועה הוקמה ב־1982 כמפלגה חרדית־ספרדית, שמטרתה הייתה להשתלב בבחירות לעיריית ירושלים כדי לחזק את מעמדם של החרדים הספרדים במועצת העיר. לאחר הצלחה בבחירות אלה, בבחירות לכנסת ה־11 ב־1984 התמודדה ש”ס לראשונה וזכתה בארבעה מנדטים. ב־1992 מונה אריה דרעי, מקורבו של הרב המנוח עובדיה יוסף, לראשות ש”ס. בבחירות לכנסת ה־13 שנערכו באותה שנה הצטרפה ש”ס לממשלת העבודה בראשות יצחק רבין, ודרעי מונה לשר הפנים לקדנציה קצרה מאוד, זאת לאחר החלטת בג”ץ שהוא לא יכול להמשיך לכהן בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים, שבהם לבסוף הורשע. הוא ריצה עונש של שלוש שנות מאסר עם קלון.
עם הזמן ש”ס גדלה וצמחה, הקימה מערכת חינוך עצמאית, ובבחירות ב־1999 הגיעה לשיאה עם 17 מנדטים. כמו כן, היא הפכה לאחת ממפלגות הימין המובהקות. לאורך הדרך היו בה כמה שרים וחברי כנסת שהורשעו באישומים שונים, מלבד דרעי, בהם ח”כ לשעבר עופר חוגי שהורשע בקבלת דבר במרמה ובזיוף בנסיבות חמורות; ח”כ לשעבר יאיר פרץ שהורשע בקבלת דבר במרמה; השר לשעבר רפאל פנחסי שהורשע בהעברת כספים שלא כדין; ח”כ לשעבר שלמה דיין שהורשע בקבלת דבר במרמה ובזיוף; ח”כ לשעבר יאיר לוי, שהורשע בזיוף וגניבה; והשר לשעבר שלמה בניזרי שהורשע בקבלת שוחד, הפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט.
העובדות הללו לא מוסיפות כבוד והדר למפלגת ש”ס, שדת ומסורת ישראל הן נר לרגליה. טוב היו עושים כל אותם מלינים על פסילת דרעי לו היו מביטים היטב בציציותיהם. איני יכול שלא לשאול: מה עשתה ש”ס למען מצביעיה לאורך כ־30 שנות קיומה? במה היא קידמה אותם? על זה נאמר: הפוסל במומו פוסל.