בשבועות האחרונים אנחנו עדים לדיונים רבים בדבר ההפיכה (או הרפורמה), המשפטית וההשלכות הצפויות שלה. בין היתר, מתקיימים דיונים רבים בשאלה האם יש לאפשר לבג"צ לפסול חוקים, ומהו הרוב הנדרש לצורך דיון בעתירה שכזו. השלכותיה של סוגיה זו רבות מאוד, אולם למרבה הצער נראה, כי אחת ההשלכות המשמעותיות ביותר לאזרח הקטן אינה נכללת בשיח כלל.
כבר כיום, אחד הקשיים הגדולים ביותר בניהול תיק משפטי הינו העומס בבתי המשפט והתמשכות הדיונים, הן בערכאות הדיוניות והן בבית המשפט העליון. הדבר נכון, בעיקר כאשר מדובר בתיקים אזרחיים, המהווים את רוב ההליכים בבתי המשפט. לקושי זה מקורות רבים, אבל נראה שהמצב אינו צפוי להשתפר, ואף להיפך, לאחר השינוי והמהפכה שמתכננת הממשלה הנוכחית. מפעם לפעם נשמעים קולות המבקשים לקדם פתרונות לבעיה זו, כדוגמת הגדלת מספר השופטים, אלא שנכון להיום טרם נמצא הפתרון לעומס בבתי המשפט, ובפועל משך זמן ניהול התיקים גורם לנזקים משמעותיים הן לצדדים במשפט והן למערכת המשפטית עצמה.
בהתאם לדו"ח של הנהלת בתי המשפט לשנת 2021, אורך חיי התיקים בבית המשפט העליון עומד בממוצע על 10.2 חודשים, כאשר בתיקים אזרחיים הזמן מתארך ל-17.3 חודשים. הדרישה החדשה אותה מובילה הממשלה, לפיה עתירות נגד חוקים יידונו בהרכב מלא (או מורחב במיוחד), משמעותה כי כל דיון בעתירה שכזו יבוא על חשבון מספר דיונים בהרכבים רגילים ובטח על חשבון תיקים בהם נדרש הרכב מורחב של 5 או 7 שופטים), באופן שיצמצם את זמן האולם בתיקים אחרים ויאריך את אורך חיי התיקים בבית המשפט.
הרכבים רגילים, שדנים בתיקים אזרחיים ופליליים, כוללים שלושה שופטים, ולפיכך מאפשרים קיומם של דיונים מקבילים בידי הרכבים שונים, בעוד שדיון בהרכב מלא של בית המשפט אינו מאפשר דיונים נוספים כלשהם באותו זמן, אפילו לא בפני שופט יחיד. בנוסף, הדיון בהרכב מלא (או מורחב במיוחד), ובפרט הדרישה לרוב מיוחס, מוביל לכך שכל שופט יידרש להקדיש זמן ומחשבה רבים לתיק עצמו, באופן שייצור עיכוב בהקדשת הזמן והמחשבה הנדרשים להליכים אחרים. עיכוב דיונים בבית המשפט העליון מחלחל גם לבתי המשפט האחרים, המחכים הן להכרעות בעניינים המשליכים גם על תביעות אחרות, והן בכל תיק ותיק שהוגש עליו ערעור, והצדדים ממתינים להכרעה בערעור כדי להמשיך את הדיון.
אכן, ייתכן שתישמע דעה לפיה על אף הפגיעה הזו בכל המעורבים בהליכים המשפטים, יש מקום לרפורמה המשפטית אותה מקדמת הממשלה, אולם החלטה שכזו מן הראוי שתבחן ותתחשב במלוא ההשלכות הצפויות, דבר שנדמה שלא נעשה.
הכותב הוא מומחה לליטיגציה אזרחית ולדיני נזיקין ורשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ד"ר אסף פוזנר