דווקא בימים של מחלוקות סוערות בלב החברה הישראלית, אני בוחר לצאת מהפוליטיקה ולדבר על נושא שלדעתי אמור לאחד את כולנו, והוא הגיוס לצה"ל. הזכות שניתנת לכל אחד ואחת מאיתנו לשרת בצה"ל היא משהו מיוחד, ויש בה אפילו אלמנט מסוים של קדושה בעיניי.
הזכות הזו חשובה ומעצימה במספר מובנים, ואני מבקש לפרט אותם: המובן הראשון הוא היכולת לקחת חלק במשימה של הגנת המולדת והענקת תחושת הביטחון לאזרחי המדינה במדינה עצמאית, ריבונית ומשגשגת כמו ישראל.
המובן השני הוא האפשרות להכיר אנשים ולהיפתח לעולמות חדשים בצורה הכי טובה שיכולה להיות כי סביר להניח שבצבא אתה תפגוש אנשים שלא היית פוגש במקומות ובשלבים אחרים של החיים. המובן השלישי הוא תהליך ההתפתחות האישית שהחייל עובר בעת שירותו הצבאי. הרי את הדברים שאתה לומד בצבא אתה לא לומד ולא תלמד בשום מקום אחר.
זה תקופה ארוכה אני שומע וקורא על ירידה חדה במוטיבציה להתגייס לצה"ל בכלל ולבחירה בשירות משמעותי וקרבי בפרט. מעבר לעובדה שזה מדאיג אותי כאזרח, אני רוצה לשתף אתכם בסיפור שלי עם הגיוס לצה"ל: נולדתי עם שיתוק מוחין, אני מתנייד בכיסא גלגלים ממונע ונעזר בסיוע לביצוע הפעולות היומיומיות הבסיסיות. כשהגיע זמני להתגייס לצה"ל, במקום צו גיוס קיבלתי בדואר את הפטור מגיוס עקב המגבלה שלי.
מיד עם קבלת הפטור בדואר היה לי ולמשפחתי ברור שבמקרה שלי הפטור לא רלוונטי, ואני הולך לעשות הכל כדי להתגייס ולשרת בצבא כמו כל שאר בני גילי. מהרגע שבו קיבלנו את ההחלטה הזאת יצאנו אני ומשפחתי לתהליך ארוך ומייגע בירוקרטית שנמשך למעלה משנתיים וחצי, רק כדי שבשלב הראשון יאשרו לי רפואית להתגייס. לאחר מכן היה מסע נוסף למציאת תפקיד מתאים ומשמעותי עבורי בצבא.
זה היה תהליך ארוך וקשה. בסופו של התהליך זכיתי להתגייס למערך ההגנה האווירית של חיל האוויר ולשרת כמש"ק תכנון. זכיתי לשרת במקום הכי טוב ובבית הכי חם שיכולתי לבקש. מהרגע הראשון שנכנסתי לשם קיבלו אותי כולם בזרועות פתוחות, כשווה בן שווים, לא ויתרו לי ועליי, ומצד שני היו קשובים לכל צרכיי עם לב ענק ופתוח.
עברתי תהליך מטורף יחד עם המפקדת שלי ועם כל חבריי בצבא, וגם היום, למעלה משנה אחר סיום שירותי הצבאי, אנו שומרים על קשר. התקופה הזאת היא אחת התקופות הכי טובות שלי בחיים.
נלחמתי להתגייס בגלל שלוש סיבות עיקריות: הראשונה, זה חלום שלי מגיל מאוד צעיר להיות חייל ולשרת את המדינה שלי על מדים. השנייה, זו חובה אזרחית, מוסרית, ערכית וחברתית עבורי לשרת בצה"ל. השלישית, לפעול לשילוב של כמה שיותר חיילים עם מוגבלויות במערך הצבאי. הייתי החייל השלישי בארץ שהתגייס לשירות צבאי עם עוזרת אישית כי אין סיבה שאם אני יכול ורוצה, לא אעשה את זה.
אם הייתי יכול, הייתי עובר את כל התהליך הזה שוב כדי להתגייס. בואו נשאיר את צה״ל מחוץ לפוליטיקה כי יש לנו צבא אחד ואם אני נלחמתי כדי להתגייס, אז גם אתם יכולים.