בשנת 1922 הופץ לראשונה השיר "פה בארץ חמדת אבות" שכתב ישראל דושמן והלחין חנינה קרצ'בסקי, שיר בעל אידיאלים ציוניים שנתפס כשיר הבולט הראשון שהופץ במחוזותינו. בשנות ה-30 וה-40 היו אלה נתן אלתרמן ומשה וילנסקי שיצרו את הלהיטים הגדולים הבאים של הפזמון העברי, ובהמשך, בייחוד בשנות ה-50, דן אלמגור, נעמי שמר וחיים חפר הגדירו מחדש את הפזמונים המקומיים כמיועדים ללהיטים (או כפי שכונו אז "שלאגרים").

ב-75 שנותיה של מדינת ישראל נולדו אינספור שירים עבריים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהפסקול שלנו, בין אם שירים שעסקו בתפארתה של ארץ ישראל ונופיה המרהיבים, בין אם בשירים אישיים יותר, שירי מחאה, שירי תוגה או שמחה, שירי שכול, שירי טבע, שירי בדידות ושירי אהבה. המשותף לכל השירים הללו הוא שהם נוצרו בישראל, מכוונים לקהל הישראלי ושוזרים בתוכם (ברוב המקרים) את המנטליות, ההווי והאלמנטים המקומיים שהופכים אותם לחלק בלתי נפרד מפסקול חיינו.

עם זאת, בחודש האחרון אני נתקל בתופעה פתטית ומטופשת בעיניי של גופי תקשורת שונים (עיתונים, רדיו ואתרי אינטרנט) שמחליטים על דעת עצמם, בתירוץ של "מומחים" למיניהם שבוחרים את התוצאות, להכתיר את "השיר העברי/ישראלי הטוב ב-75 שנה". אילו זה היה גוף תקשורת אחד שבוחר, והיה נשאר גלמוד עם דעתו, ניחא. אבל השנה נוכחתי לראות כי בימים אלו, לקראת יום העצמאות, יש מספר גופי תקשורת מתחרים שמתהדרים בגאווה ב"חותמתם" המיותרת לבחור את השיר "הכי ישראלי". 

אף מומחה, מוזיקאי או ידען בזמר העברי אינו רשאי להגדיר, בצורה פומבית ורשמית, את השיר "הכי ישראלי", שכן מלבד העובדה שהבחירה הזו היא סובייקטיבית, זה זלזול ביוצרים ובמבצעים הישראלים ששיריהם לא נכללו ברשימות הללו, הגם שאי אפשר להכניס שירים שנוצרו ב-75 שנה בכמות מצומצמת ובתווית של "ישראליות". 

לדוגמא, מי קבע ש"ארץ ישראל יפה" של להקת פיקוד דרום יותר ישראלי מ"הכל פתוח" של נעמי שמר? או ש"פנתרה" של נועה קירל יותר ישראלי מ"הנני כאן" של יהורם גאון? האם "בארץ הזאת" של עוזי חיטמן יותר ישראלי מ"ארץ, ארץ, ארץ" של שייקה פייקוב? אף אחד לא רשאי או מוסמך לקבוע זאת, ומי שמנפנף בנוצות שאינן שלו ומסמיך עצמו לקבוע זאת, ולא משנה באיזה גוף תקשורת עוצמתי או לא הוא – עושה עוול לזמר העברי.

ישנן תוויות שונות שאפשר לתת למצעדים מהסוג הזה – "השיר האהוב על הקהל" ולתת לקהל לבחור; "הלהיט המושמע ביותר במדינה בכל הזמנים" ולהציג נתוני "מדיה פורסט" (האחראית על ההאזנות לרדיו) או אקו"ם. לא חסרות הגדרות, אבל גם הקהל בבית, ובטח שלא רשימת "מומחים", יכולה לחרוץ גורלו של שיר ולהצהיר אם הוא השיר "הכי ישראלי" או לא, שכן לישראליות אין רמות או דרגות (לפחות אני רוצה להאמין בכך).

ביום העצמאות ה-80 יתקיימו הרי מצעדים נוספים מסוג זה, עד אז אני מקווה שכלי התקשורת השונים יתעשתו ויבינו שגם למיתוג צריך להשקיע מחשבה ולדייק בהצגתו וכן לחלוק כבוד ליוצרים הישראלים ולא להגדיר שיר כיותר "ישראלי" משיר אחר, כי את הזמר העברי אי אפשר ובעיקר אסור לדרג. את הדירוגים תשאירו לסקרי פוליטיקה, לא למוזיקה ישראלית.