התנהלותם של האברכים החרדים שאינם מתגייסים לצה"ל ואינם נוטלים חלק במלחמות ישראל, סותרת את הנאמר בהלכה היהודית: "במלחמת מצווה אפילו חתן יוצא מחופתו". אם יעבור החוק הפוטר אברכים חרדים מגיוס, כפי שדורשות המפלגות החרדיות, הרי אני מעריך שההפגנות על הרפורמה המשפטית יהיו כאין וכאפס לעומת ההפגנות שעוד עתידות להתקיים בישראל.
אין ולא יכולה להיות סתירה בין היותו של אדם אזרח מדינת ישראל בעל זכויות וחובות ובין ההתגייסות לצה"ל או נטילת חלק במלחמות ישראל. גם העובדה שהאברכים אינם עובדים וניזונים מקצבה מהמדינה סותרת את מקורותינו, שבהם נאמר: "כל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עוון".
ידועים רבנים גדולים, שבצד לימוד תורה, גם שלחו את ידיהם במלאכה: הלל הזקן היה חוטב עצים, רבי יוחנן הגדול היה סנדלר, הרמב"ם התפרנס כרופא בצד עיסוקו בכתיבת חיבורים והיותו גדול הפוסקים. כפוסק קבע הרמב"ם: "כָּל הַמֵּשִׂים עַל לִבּוֹ שֶׁיַּעְסֹוק בַּתּוֹרָה וְלֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה, וְיִתְפַּרְנַס מִן הַצְּדָקָה - הֲרֵי זֶה חִלַּל אֶת הַשֵּׁם, וּבִזָּה אֶת הַתּוֹרָה, וְכִבָּה מְאוֹר הַדָּת, וְגָרַם רָעָה לְעַצְמוֹ, וְנָטַל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם הַבָּא: לְפִי שֶׁאָסוּר לֵיהָנוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, בָּעוֹלָם הַזֶּה".
זאת ועוד, בחודש שבט תש"ח, יצא חוזר מוועדת שירות העם של מרכז אגודת ישראל ושם הוגדרה חובת התייצבות של בני 17 עד 25, "כדי להגן על הנפש והרכוש היהודי מרצח וחורבן", כפי שנאמר שם. כלומר גם אגודת ישראל בראשיתה חייבה את השירות בצבא העם. שר המשפטים לשעבר חיים רמון ניתח לאחרונה בעיה ציבורית זו הגורמת למחלוקת רבתי בציבור, ותגביר את הניכור והקיטוב בין חילונים וחרדים בשל אי־גיוס בני ישיבות.
במשך ארבעה עשורים חבריי ואנוכי הטפנו לאחדות בעם, כשבמקביל צפינו שהקיטוב בין אשכנזים ומזרחים יחלוף מן העולם. לעומת זה, הערכנו שהקיטוב והמחלוקות בין חילונים לחרדים יגברו ויתעצמו, כפי שאכן הולך ונגלה לנגד עינינו.