בג"ץ קבע בשבוע שעבר, ערב יום הזיכרון, כי על שר הביטחון מר יואב גלנט לבדוק פרטנית את הפלסטינים שיבואו לטקס הזיכרון האלטרנטיבי. רק מי שיימצא כמסכן את ישראל, לא יוכל להיכנס למדינה מהשטחים. בכך ביטל בג"ץ את התנגדותו של גלנט להשתתפות הפלסטינים בטקס באופן גורף, מטעמים ביטחוניים לטענתו.
טקס הזיכרון האלטרנטיבי נערך במדינת ישראל כבר שנים רבות. משתתפים בו אלפי אנשים, והוא אינו מוצא חן בעיני אנשים רבים. גם בעיניי לא ממש, אבל אני כן מת על הדמוקרטיה ומבין לרוחם של אלה שמאמינים בשלום, ומוכן לשמוע אותם.
בשנים 2017 ו־2018 ניסה שר הביטחון דאז, מר אביגדור ליברמן, למנוע את הטקס על ידי אי־הכנסת הפלסטינים, אך נכשל בבג"ץ. מאוחר יותר ניסה בנימין נתניהו בתפקידו כשר הביטחון לא לאפשר את קיומו של הטקס. גם הוא נכשל. בג"ץ, כמו בפסיקות שלפני כן ולאחר מכן, קבע שהבדיקה תיערך פרטנית לגבי כל אחד מהמשתתפים, ורק מי שייכשל בבדיקה לא יוכל להיכנס מהשטחים למדינת ישראל. בג"ץ, כידוע, מצוּוה לפסוק על פי הדין, וזו גדולתו.
הגנרל בדימוס גלנט ניסה, לדעתי, לקרוץ למרכז הליכוד ולקושש לעצמו עוד בוחרים, כשהוא מפגין נחישות ביטחונית. אותו גנרל אמיץ לב, שהתייצב מול ראש הממשלה נתניהו בנושא המהפכה החוקתית, הפגין מורך לב כשמדובר בפלסטינים שבאים לטקס זיכרון.
גלנט כנראה ידע שיפסיד בבג"ץ, ולכן אפילו לא התייצב לטעון את טענותיו הביטחוניות, לכאורה. אף שידע כי עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה חיובית בקשר לקיום הטקס האלטרנטיבי, הוא לא ביקש לאפשר לו להשתמש בעו"ד אחר, שחושב כמוהו (וכאלה יש רבים בקרב מרכז הליכוד).
דווקא בעניין חוק הגיוס והפטור לחרדים, צודק מר גלנט. 75 השנים שחלפו מקום המדינה מספיקות כדי להסיק שבכוח לא ניתן לגייס את החרדים. יש לאפשר פטור משירות צבאי למי מהם שרוצה, על מנת שלפחות ישתתפו בשוק העבודה, כשהורדת גיל הפטור מ־26 ל־23 נראית מתאימה וצודקת.
לא מעט פעמים קיבלו גופי ממשל שונים, בעיקר הממשלה והכנסת, החלטות מזגזגות כיצד להתמודד עם שאלת גיוס בני הישיבות. אף לא אחת מההחלטות יושמה כלשונה.
ב־1948 הורה דוד בן־גוריון למר ישראל גלילי, שהיה יו"ר המפקדה הארצית של ההגנה, כדלהלן: "כל בני הישיבות, לפי רשימות מאושרות, פטורים משירות בצבא". הרקע להחלטה הזאת, שהתקבלה חודש קודם לכן, היה בקשתם של ראשי הישיבות החרדיות לדחות את גיוס תלמידי הישיבות לזמן בלתי מוגדר.
בקשתם לא נפלה על אוזניים ערלות, והכל כדי לזכות בתמיכתם של החרדים בתוכנית החלוקה. באותה עת, כשבן־גוריון נתן את ההוראה, היו ברשימותיו 400 איש שנחשבו לעילויים בתורה.
עליית בגין והליכוד לשלטון בשנת 1977 הביאה לשובן של המפלגות החרדיות לקואליציה, שממנה נעדרו מאז ראשית שנות ה־50. השותפות הביאה לכמות בלתי מוגבלת של אלה שנכללים בהגדרה "תורתם אומנותם", ומאז מספרם של החרדים הפטורים מגיוס תפח והלך. הניסיונות השונים לאורך השנים לגייסם, כולל התערבות בג"ץ, לא הועילו.
יש לזכור כי מדינת ישראל רואה בשירות הצבאי חלק מהאתוס הלאומי, ולכן השתמטות החרדים מגיוס לצה"ל מטרידה כל כך. אבל יש גם לזכור כי עד כה לא הצליחו השלטונות לגייס לצה"ל בכוח בני ישיבה וחרדים אחרים. לכן גלנט, חרף הביקורת שהוא סופג לנוכח תמיכתו במתווה הנוכחי, צודק ומפגין ראייה מפוכחת.