צריך לומר מילה טובה לצה״ל, לראש הממשלה ושר הביטחון על מבצע סיכול מוצלח וחד. היה זה יוליוס קיסר שטבע את המשפט: "באתי, ראיתי, ניצחתי". הוא אכן ניצח במלחמות, אבל האימפריה הרומית ידעה גם להגיע להסכמי כניעה מול ממלכות בלי להשתמש בכוח הנשק, באמצעות העסקה המפתה של נאמנות תמורת שגשוג. פעם הדברים היו פשוטים יותר, אבל במאה ה־21 ובפרט מול ארגוני טרור, מנצחים או מפסידים בתודעה שמצליחים או נכשלים לקבע.
על פי הסקר שערכנו, שני פתרונות מקובלים יחסית יותר על הציבור הישראלי במטרה להשגת שקט לטווח ארוך מול עזה: הפעלת סיכולים ממוקדים כמדיניות קבועה (30%) או הסכם הפסקת אש ארוך טווח עם ערבויות בינלאומיות (26%). רק 16% מהמשיבים אמרו שכיבוש הרצועה הוא הפתרון לטווח ארוך.
למעשה, מה שהציבור הישראלי לא מוכן לקבל, מימין או משמאל, הוא מדיניות של הכלה. גם החלוקה לפי גושים אינה מפתיעה, מצביעי מפלגות הקואליציה הנוכחית מצדדים הרבה יותר בשיטת הסיכולים הממוקדים (45%) וגם בכיבוש הרצועה (24%), לעומתם מי שהצביעו למפלגות האופוזיציה תומכים בשיעור ניכר (43%) בהסכם הפסקת אש ארוך טווח עם ערבויות בינלאומיות.
לא חושב שיש איש בציבור הישראלי שחושב שכרגע יש פתרון קבע מוחלט מול רצועת עזה. כולם התפכחו מהשגת שלום אמת, וכעת נמצאים בתהליך התפכחות מהכרעה צבאית מוחצת. כל שנותר הוא מבצעים נקודתיים שנבחנים רק על פי פרמטר אחד, אורך השקט שהם מצליחים להשיג. למרות זאת, ממשלות לא יכולות להרשות לעצמן להמתין לבחינה מאוחרת אם הצליחו או לא, לכן קיבוע נרטיב של ניצחון או הפסד במהירות, היא פונקציה של הסברה נכונה יותר מכל פרמטר צבאי.
השילוב המנצח של תקופתנו הוא מערכה קצרה, עם סיכול של מגה טרוריסטים ומינימום הפרעה לשגרת החיים. כל הפסקת אש (והיא תגיע, אם כבר לא הושגה עד לכתיבת שורות אלה), מביאה עמה מאוכזבים, השאלה עד כמה מאוכזבים והאם המבצע הזה יחזק את אמון הציבור ביכולתה של הממשלה המכהנת לייצר ביטחון. ביום שאחרי הפצצה, הבעיות האמיתיות עדיין יעמדו לפתחה, בעיות שבניגוד לעזה, הינן פתירות. האם יצליחו במשימה? ימים יגידו.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי ויוזם הסקר