במציאות הישראלית המקוטבת היה זה אך מתבקש שגם בזמן מבצע צבאי יימצא איכשהו הנושא שבגינו ניתן יהיה לחלק שוב את המדינה ל”הם” ו”אנחנו”. ומי אם לא אביב גפן יכול לספק את התחמושת לכך. ולחשוב שרק לפני פחות מחודש היה זה מותו של אביו, יהונתן גפן, ששימש כנושא התורן שחצה את המדינה לשניים – אלה שהתאבלו על מותו ואלה שמיהרו להכריז “מי זה בכלל?”.
אחרי שספג ביקורת על ההופעה בזמן המבצע: אביב גפן סופג מכה נוספת
ח"כ מ"יש עתיד" על הופעת הענק של אביב גפן בת"א: "מפגן של חוסן לאומי"
הדיון בשאלה אם היה צריך לקיים את הופעת הענק בזמן מבצע צבאי ובמקום שנמצא בטווח הטילים היה לגיטימי בהחלט. לגיטימי לשאול, גם עכשיו כשהכל מאחורינו, איך פיקוד העורף לקח סיכון בקיום אירוע, שבנסיבות אחרות היה יכול להיגמר לגמרי אחרת, ואיך ההפקה בחרה לנהוג באטימות כלפי רוכשי הכרטיסים, מהדרום אבל גם משאר חלקי הארץ, שפחות הסתדר להם אסקפיזם בנקודת הזמן הזו. אבל מלבד השאלות המתבקשות הללו, עלו כרגיל שני טיעונים שמשרתים את הנרטיב הלעוס עד זרא של “הם” ו”אנחנו”, “ישראל הראשונה” ו”ישראל השנייה”, “מדינת ישראל” ו”מדינת תל אביב” – רק תבחרו איך אתם מעדיפים להגדיר את השנאה שלכם.
הטיעון הראשון דיבר על היעדר הסולידריות. שוב "מדינת תל אביב" מנותקת וחוגגת בזמן שבחלקים האחרים של המדינה חוטפים טילים. חבל שהטיעון הזה לא מחזיק מים. ראשית, כי תל אביב ואזור המרכז בכלל חטפו גם טילים בסבב הזה, כך שאין ממש חלוקה לאלה שמופגזים ואלה שלא. שנית, כי להופעה הגיעו מכל רחבי הארץ, לא רק ה"תל־אביבים הבועתיים" שאותם כל כך אוהבים לשנוא. שלישית, האם כשיש פיגועים בתל אביב – מצופה גם מתושבי הדרום לא לבלות? ממש לא.
ולראיה, מעולם לא שודרה בשום מהדורה כתבה על אלה בבאר שבע שיושבים בפאב בזמן שבדיזנגוף התרחש פיגוע ירי, לא כי זה לא קרה, אלא כי זה לא הנרטיב המקובל. רביעית, מה עם כל שאר האירועים שהתרחשו ביום חמישי בערב, באותו זמן בדיוק של ההופעה בפארק, צפונה מתל אביב – מישהו דיבר על "חוסר הסולידריות" לכאורה של עידן עמדי בקיסריה? של עמיר בניון באמפי שוני?
הטיעון השני העלה את השאלה המעייפת אם פיקוד העורף היה מאשר גם לאייל גולן או עומר אדם לערוך הופעה בפארק בנסיבות האלה, או לחלופין להילולה בהשתתפות רב להתקיים. מפתיע, אבל גם הטיעון הזה לא מחזיק מים אם כי הוא בהחלט מחזיק את השד העדתי חי וקיים. יכול להיות שגפן קיבל הנחת סלב שאדם מן היישוב לא היה מקבל, אבל כמו שהוכיחו מקרים בעבר וגם בימים אלה, גם לאייל גולן ולזמרים מזרחים אחרים, ולהבדיל גם לחרדים, עשו ועושים לא מעט הנחות בנסיבות כאלה ואחרות.
כהמשך ישיר לשאלה זו, נשאלה גם השאלה המעייפת לא פחות, איך התקשורת הייתה מגיבה אם זו הייתה הופעה של אייל גולן או הילולה של רב. רק שבניגוד לטענה המובלעת כאילו התקשורת פרגנה לאירוע, לא הייתה מהדורה ביום חמישי, וגם במהלך סוף השבוע, שבה לא נשאל נציג פיקוד העורף באולפן מהם הנימוקים שמאחורי ההחלטה התמוהה, ואין מהדורה שבה לא נמתחה ביקורת על עצם קיום האירוע.
יש מקום וסיבה לביקורת על קיום ההופעה בפארק הירקון בזמן המבצע, אבל למה שוב הדיון צריך להתגלגל לטיעונים מגוחכים ומופרכים על “מדינת תל אביב” ו”ישראל השנייה”? רוצים שינוי? תמשיכו לחלום.