מבצע "מגן וחץ" הגיע לקיצו ונראה הפעם שהדרג המדיני והצבאי מרוצים מתוצאות המבצע, יעדי המבצע הושגו, והיה ניכר שיש ניסיון אמיתי לחזק את ההתרעה מול רצועת עזה. אך כמו בכל מבצע הזירה ההסברתית נותרה לבדה במערכה ובדומה למבצעים קודמים שוב נחלנו כישלון מוחץ בתקשורת הבינ"ל. תמונת הילדה שנהרגה במיטתה שעה שבוצע סיכול ממוקד מהאוויר כיכבה בתקשורת הבינ"ל, ועד שההסברה הישראלית נכנסה לפעולה לא היה משנה שלאביה דם על הידיים, שהוא בעצמו רצח נשים וטף, ושהוא השתמש בביתו כמגן אנושי. לבבותיהם של מאות מיליונים בעולם, בין אם הם תומכי ישראל ובין אם לאו לא נחמץ.
משרד ההסברה הוא חשוב, אבל זו זירה שאנו כושלים בה פעם אחר פעם
בעיית ההסברה לא חדשה, כבר בשנת 2007 דוח מבקר המדינה קבע במילים פשוטות שאין הסברה והציג את הכשלים, העיקרי שבהם היה שאין גוף אחד שמרכז את מרבית העבודה תחת קורת גג אחת. מאז כמובן נשפכו עשרות מיליונים כדי לאחד בין כל הגורמים שעוסקים בהסברה, ממשרד החוץ, המשרד לעניינים אסטרטגים, משרד התפוצות וכמובן לשכת העיתונות הממשלתית שכפופה למשרד ראש הממשלה, והחל מינואר 2023 הצטרף גם משרד ההסברה בראשות גלית דיסטל-אטבריאן לרשימת העוסקים בהסברה הכושלת של מדינת ישראל. דיסטל אטבריאן, שאחת מחוזקותיה היא יכולתה לדבר ימין על מלא מלא בז'רגון שמאלני רוטשילדינאי שלא היה מבזה שום נושא דגל של ישראל חופשית, שבידו השנייה הפוך שיבולת שועל אכן מתאימה לעסוק בהסברה, אך האם יכולותיה הוורבליות המצוינות מצדיקות הקמת משרד חדש?
כאמור כל כך הרבה משאבים ומשרדי ממשלה שעוסקים במלאכה ועדיין נכשלנו בתיווך המבצע ונחיצותו, בדיוק כמו המבצעים הקודמים. נכון, לא קל לעמוד מול הפרופגנדה של ארגונים אנטישמיים פרו פלסטיניים ותעשיית ה-BDS, מדובר במכונה משומנת היטב עם כיסים עמוקים שיודעת לזקוף את דעת הקהל לטובה, ובאמת בקרב על דעת הקהל צריך להודות ביושר שאנחנו מובסים. הסיבות לכישלון ברורות ראשית, טבע האדם הוא לתמוך בחלש, והמנטליות הפלסטינאית המתקרבנת משאירה אותם במצב תמידי של "underdorg", מה שממקם את דעת הקהל לצידם. שנית, חלוקת העיסוק בהסברה לארבעה משרדים שונים יצרה יותר כאוס מעשייה.