מדינת ישראל סובלת לאורך שנות קיומה מפערים רבים בתחומים שונים. רוב הפערים נותחו בעבר ונובעים מהיעדרן של אסטרטגיות ארוכות טווח בתחומי החיים השונים. חוסר זה נובע מחילופי הממשל התכופים, מחוסר היציבות השלטונית ומהיעדר יכולת לבנות ולממש תוכניות לטווח הרחוק. פערים אלו באים לידי ביטוי לאורך השנים בתחומי החינוך, הבריאות, התשתיות, הרווחה ועוד.
אולם דומה שהנושא שעשוי להשפיע יותר מכל על יכולתה של ישראל להתמודד עם התפתחויות העתיד, הוא הדאגה לדורות הבאים. בתוך מושג זה מגולמים מגוון יכולותיה של המדינה לחוקק חוקים, לבנות תשתיות לאומיות ומערכי חינוך ובריאות שיספקו את צרכיה העתידיים ויסייעו ביכולתה להתאים את עצמה למציאות העתידית המתהווה.
עניין זה גם מגלם בתוכו את דאגתה של המדינה לדורות הצעירים שיהוו את עמוד השדרה שלה בעשרות השנים הבאות. בהיעדר תכנון אסטרטגי לשיפור ולבניית תשתיות חיים עבור הדורות הבאים, עלולה ישראל למצוא עצמה ללא יכולת להדביק את הפערים שייווצרו.
בחלק ניכר ממדינות העולם המערבי המפותחות שכבר הבינו והפנימו את הבעיה, הוקמו מנגנונים שונים המטפלים בסוגיה זו כבר כיום.
כך למשל הקים האו"ם את מועצת הדורות הבאים שמטרותיה הן שמירה על השוויון הבין־דורי באופן שבו האינטרסים והזכויות של הדורות הבאים מובאים בחשבון כבר היום בעת קבלת החלטות המשפיעות על איכות הסביבה ופיתוח בר־קיימה, כמו גם הזכות לשמור על סביבה בריאה.
גרמניה הקימה בשנת 2001 גוף האחראי לתכנון ולחקיקה למען הדורות הבאים בתחומי הקיימות, החינוך והמחקר, הטכנולוגיה והשוויון החברתי והמגדרי.
ממשלת וויילס בבריטניה הקימה את נציבות הדורות הבאים המטפלת בתחומי האנרגיה המתחדשת ואיכות הסביבה, בחינוך ובמחקר, בשוויון חברתי ומגדרי ובפיתוח כלכלי למען הדורות הבאים. הונגריה הקימה בשנת 2007 את המועצה לפיתוח בר־קיימה, שתפקידה לגבש אסטרטגיה ארוכת שנים לפיתוח המדינה ושמירת איכות הסביבה, וכן לטפח את האקדמיה והחינוך כדי לבנות את הדורות הבאים להובלת המדינה.
גם פינלנד הקימה מועצה לפיתוח בר־קיימה שתפקידיה דומים, בנוסף לחובה לשמור על הסביבה למען הדורות הבאים.
סקוטלנד הגדילה לעשות כשהקימה את הקרן לפיתוח הדורות הבאים ומקדמת באופן פעיל את נושא נציבות הדורות הבאים במגזרים שונים, כדי להבטיח שהצרכים של הדורות הבאים ייענו באופן בר־קיימה, בדגש על מערכת הבריאות כולל בריאות הנפש, מניעת בידוד חברתי, ושימוש בטכנולוגיה בתחום הבריאות.
מערכת החינוך הסקוטית כוללת יוזמות לפיתוח כישורים וניסיון הדרושים להצלחת הדורות הצעירים בשוק העבודה. בתחום הקיימות פועלת הנציבות להפחתת פליטת הפחמן. בתחום הכלכלה מקדמת הממשלה אינטרסים של הדור הבא על ידי תמיכה בצמיחת תעשיות מתעוררות ובאמצעות הקמת מרכז טכנולוגיה וחדשנות בגלזגו.
בתחום הדיור פועלת הממשלה הסקוטית לשיפור הגישה לדיור בר־השגה לצעירים. בתחום ההשכלה הגבוהה היא מקדמת את אינטרס הדור הבא על ידי התמקדות בחדשנות ובמחקר, וכן על ידי הקמת רשת של מרכזי חדשנות המאגדת אקדמאים, עסקים וארגונים אחרים כדי לפתח טכנולוגיות ומוצרים חדשים.
סקוטלנד משקיעה גם בתשתית מחקר, כולל מרכז חדש לרפואה מדויקת. נוסף לכך היא הקימה את נציב ילדים וצעירים, גוף שתפקידו לקדם ולשמור על זכויותיהם. סקוטלנד גם מחויבת לצמצום עוני בקרב ילדים והציגה מגוון צעדים לתמיכה במשפחות עם ילדים.
בנוסף, משקיעים הסקוטים באנרגיה מתחדשת, כדי שלדורות הבאים תהיה גישה למקורות אנרגיה נקיים ובני־קיימה. בשנת 2021 הודיעה ממשלת סקוטלנד על תוכניות להקמת נציבות לדורות הבאים שתייצג את האינטרסים של הדורות הבאים במדיניות ובקבלת ההחלטות. גם הולנד הקימה גוף דומה הפועל בהצלחה לאורך שנים.
ומה איתנו?
בנוסף ליוזמות המדינתיות, הוקמו ארגונים חוץ־מדינתיים שונים המתמקדים בעיצוב עתיד הדורות הבאים. בין אלו ניתן לציין את מועצת העתיד העולמית, שהינו ארגון בינלאומי שמטרתו לקדם מדיניות שתועיל לדורות הבאים. הוא פועל באמצעות מחקר, הסברה וחינוך, ויש לו יוזמות המתמקדות בנושאים כמו אנרגיה מתחדשת, ערים בנות־ קיימה ומגוון ביולוגי.
ארגון חשוב נוסף הוא המועדון של רומא, שהינו צוות חשיבה בינלאומי המתמקד בנושאים גלובליים כמו קיימות, צמיחה כלכלית וצדק חברתי.
כדאי להזכיר גם את הקרן הבין־דורית, שהינה ארגון שבסיסו בבריטניה ומטרתו לקדם הוגנות וקיימות בין־דורית. הקרן פועלת באמצעות מחקר, הסברה וחינוך, ויש לה יוזמות המתמקדות בנושאים כמו דיור בר־השגה, שינויי אקלים וחוב ציבורי.
כמו כן, ראוי לציין את אמנת כדור הארץ, המהווה הצהרת עקרונות לבניית עולם צודק, בר־קיימה ושלו. האמנה, שנוצרה באמצעות תהליך התייעצות גלובלי, פועלת באמצעות חינוך, הסברה ושותפויות, ואושרה על ידי האו"ם בשנת 2000. ומה קורה בישראל? מתברר שגם כאן היה בעבר מי שחשב על הנושא וטיפל בו. בשנת 2001 הוקמה בישראל נציבות הדורות הבאים ביוזמת ח"כ יוסף (טומי) לפיד. הנציבות תפקדה במשך כחמש שנים, אך בשנת 2006 עם סיום תפקידו של הנציב הוקפאה פעילותה על ידי הכנסת, ובשנת 2010 בוטלה הנציבות בחוק שיזם ח"כ יריב לוין.
הגדרת תפקידו של נציב הדורות הבאים הייתה לפקח על החקיקה בישראל שלא תפגע בדורות הבאים. נציב הדורות הבאים היה אחראי ליצירה וליישום של חוקים ותקנות שישפיעו לטובה על הדורות הבאים, והוא העניק ייעוץ לכנסת ב־12 תחומים שונים, בהם איכות הסביבה, משאבי טבע, מדע, פיתוח, חינוך, בריאות, כלכלה, דמוגרפיה, תכנון ובנייה, איכות חיים, טכנולוגיה ומשפטים.
כמו כן הוסמך הנציב להשתתף בכל דיון או ועדה בכנסת, למעט דיונים חסויים, והיה רשאי לקבל כל מידע הדרוש לביצוע תפקידו, למעט מקרים שבהם מסירת המידע תסכן את ביטחון המדינה או את ביטחון הציבור. בנוסף לעובדי הנציב הקבועים, הם הורשו להיעזר בעובדי הכנסת כדי שאלו יסייעו להם בביצוע תפקידם. הנציב אף חויב להגיש דוח שנתי לכנסת על פעילותו.
אולם, כאמור, למרבה הצער החליטה הכנסת כבר בשנת 2010 לבטל את הנציבות, זאת בעיקר על רקע לחצי השרים השונים שסירבו להכפיף את עצמם לצורך קבלת החלטות ארוכות טווח, והעדיפו ליישם החלטות קצרות מועד שיפיקו להם רווחים פוליטיים, גם אם על חשבון טובת המדינה ואזרחיה.
הדרך היחידה למנוע את המשך בריחת המוחות מישראל, תוך בניית אסטרטגיות פעולה ארוכות טווח למען המדינה והדורות הבאים בה, היא להקים מחדש את נציבות הדורות הבאים. יש לתת לה סמכויות משפטיות וחקיקתיות מחייבות שיאפשרו לה לאכוף על כל משרדי הממשלה את החובה לתכנן וליישם תוכניות פעולה ארוכות טווח לטובת המדינה והדורות הבאים, בדגש על תחומי איכות הסביבה, החינוך והמחקר, הטכנולוגיה והבריאות, התשתיות הלאומיות והכלכלה.
כדי שזה יקרה נדרשת מנהיגות אמיצה, בעלת חזון, כזו הרואה לטווח ארוך ומבינה את חשיבות שימור הדור הצעיר בישראל. הנושא יעלה לדיון בפאנל שיוקדש לסוגיה זו בכנס הרצליה הקרוב, בהשתתפות נבחרי ציבור ונציגי הסטודנטים בישראל.