כאילו שהיו חסרים עימותים בתוך הקואליציה, בשבועיים האחרונים התחוללה סערה חדשה־ישנה סביב מצבו העגום של הגליל. ישיבת הממשלה, שעסקה בין היתר בהגדרת אזורי עדיפות לאומית, הפכה לבוקה ומבולקה כאשר הוצגו לשרים נתונים שלפיהם המדינה, באמצעות משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל, מעניקה סבסוד של עד 90% בדמי הפיתוח והקרקע ביישובים ערביים.
היושבים סביב השולחן ניפקו בזה אחר זה הצהרות מפוצצות. “נתונים מטורפים עם השלכות לאומיות קטסטרופליות”, הכריז ראש הממשלה; “מוסדות התכנון פועלים משיקולים אנטי־ציוניים", קבע שר הביטחון; “אובדן ריבונות בגליל”, הזהיר השר שיקלי, והשרה סטרוק הגדירה את המצב כ”נמק מתקדם”. ביישובים היהודיים בגליל העסקים כרגיל. בעוד הם ממשיכים לסבול מהגירה שלילית ותחושת אפליה, הם מפנים אצבע מאשימה כלפי שר השיכון גולדקנופף, שממשיך להתעמת בפומבי עם שר האוצר סמוטריץ’. ובינתיים, מחירי הקרקעות ממשיכים להאמיר והתסכול גובר.
ומה עושים כשיש בעיה כה חריפה שעתידה להתפוצץ? מקימים ועדה ומנסחים תוכנית. כך היה בעבר וכך יהיה גם הפעם. החל מסוף שנות ה־80 של המאה הקודמת קיבלו ממשלות ישראל מספר החלטות שמטרתן לפתח את מחוז צפון, אולם מרביתן לא יושמו. לכן אין להתפלא על נטישת האוכלוסייה היהודית את הגליל.
בשנות ה־60 חל גידול משמעותי באוכלוסיית מחוז הצפון עם הקמת עיירות פיתוח כמו בית שאן, חצור הגלילית, כרמיאל, קריית שמונה ועוד. ב־1988 התקבל בכנסת חוק ערי ואזורי פיתוח התשמ”ח־1988, שנועד לעודד התיישבות, פיתוח וקידום חברתי וכלכלי שלהן. החוק קבע שורת הטבות כספיות ושירותים שהמדינה התחייבה לספק ללא עלות או בסבסוד ניכר לתושבי עיירות הפיתוח, בהם מענקי איזון מוגדלים, שירותי חינוך ותרבות לגיל הרך, לילדים ולנוער, הטבות במס ועוד.
המדינה אומנם קיבלה החלטה אסטרטגית משמעותית לפיתוחו של האזור, אבל לבקשת הממשלה החוק נדחה מספר פעמים בשל עלותו התקציבית עד שלבסוף בוטל בשנת 2009. אין ספק - משילות במלוא תפארתה. ב־2008 קיבלה ממשלת אולמרט החלטה מספר 3960, שהגדירה את הפריפריה כאזור עדיפות לאומי והגדירה כיעד את הגדלת האוכלוסייה בה לכ־370 אלף תושבים עד שנת 2020.
מבדיקה שנעשתה במכון לחקר הגליל עולה כי גם החלטה זו לא מומשה. ב־2017 התקבלה בממשלה החלטה מספר 2262 לפיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר חיפה. “ממשלת ישראל רואה חשיבות בפיתוח כלכלי־אסטרטגי של אזור הצפון בתחומי ליבה ופיתוח מנועי צמיחה”, נכתב בה. דוח מבקר המדינה מצא כי מרבית הסעיפים בה לא יושמו. בדצמבר 2021 קיבלה ממשלת בנט החלטה מספר 864 בשם “תוכנית לעידוד צמיחה דמוגרפית בת קיימא ביישובי המועצה האזורית גולן וקצרין לשנים 2025־2022”. האם החלטה זו תיושם?
משילות היא לא רק לקבל החלטה, אלא גם לבצע אותה כך שתעמוד בקריטריונים שהוגדרו מראש. אזור הגליל במצב אקוטי ונמצא בצומת דרכים קריטי. נותר לתהות מתי הממשלה תתעורר ובמקום להכריז על ועדות ותוכניות חדשות תתחיל לשים באמת את האזור במרכז התפיסה האסטרטגית של המדינה.
הכותבת היא ראש המכון לחקר הגליל במכללה האקדמית גליל מערבי ונשיאה זמנית של האגודה הישראלית למדעי המדינה