דוח דורהם שהתפרסם בארה"ב בחודש שעבר עבר כאן מתחת לרדאר ולא זכה כמעט לשום סיקור תקשורתי. הדוח חקר את בחירות 2016 בארה"ב והמעורבות הרוסית בבחירה של טראמפ לנשיא ארה"ב, מה שהיה מכונה "הקנוניה הרוסית".
הדוח לא רק מצא שלא היו מספיק ראיות כדי לפתוח בחקירה של הנשיא באשר לקשריו עם רוסיה אלא גם קבע כי היה כשל במחויבות של ה-FBI לחוק, וכי הוא לא התנהל בצורה קפדנית דיו כמצופה מהארגון בהסתמכו יותר מידי על מידע שהתקבל מיריביו הפוליטיים של טראמפ. הדוח היה למעשה כתב אישום נגד בכירים בעמדות מפתח שנטלו לעצמם יותר מידי כוח והתנהלו באופן פוליטי כדי לשרת צד אחד במפה.
אי אפשר שלא לערוך השוואה בין ההאשמות שהוטחו כלפי טראמפ לבין התיקים נגד נתניהו. מי שעוקב אחרי משפטו של נתניהו, בין אם הוא מחסדיו ובין אם לאו, לא יכול להתעלם משכרון הכוח של אנשי הפרקליטות שהגישו כתב אישום רעוע כנגד ראש ממשלה מכהן.
הרשלנות בה פעלו הפרקליטות, מפכ"ל המשטרה דאז אלשיך והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט - צריכים לעורר אי נוחות בכל מי שצועק ד-מו-קרט-יה ברחובות, ולו רק מהסיבה הפשוטה לפיה משטרים דמוקרטים נמדדים בעיקר לפי זכויות החשוד וקידוש חזקת החפות - שני אלמנטים שנדרסו כליל בחקירות ומשפט נתניהו.
הדוגמאות לשימוש בכוח המופרז של שומרי הסף הנ"ל רבות, החל בכתב אישום רשלני שתוקן פעמיים, פתיחת חקירה ללא אישור רשמי של היועמ"ש וכלה בשימוש בשיטות חקירה לא קונבנציונלית כנגד עדים. אך החריגה האתית הגדולה ביותר בה נעזרה הפרקליטות כדי להגיש כתב אישום כנגד ראש ממשלה מכהן הוא השימוש בתוכנת הרוגלה.
תוכנת פגסוס היא תוכנת רוגלה פנומנלית. היא יכולה לדלות כל מידע שהיה בטלפון סלולרי כולל היסטוריה מלאה של המשתמש ואף גישה לאנשי קשר נוספים איתם המשתמש נמצא בקשר וחולק מידע.
השימוש של המשטרה בפגסוס הובא לידיעת הציבור בעקבות חשיפתו של העיתונאי תומר גנון, ועל אף שלא ברור כיצד באמת נהגה המשטרה עם המידע שהשיגה באמצעות תוכנת סייבר ההתקפי השימוש בה כבר אינו מוכחש, וכי ידוע על מעל 1,000 הדבקות וניסיונות הדבקה ברוגלות מאז שהמערכת נכנסה לשימוש. כלומר, ייתכן מצב שכל המידע ששמור אצלנו בטלפון נמצא כעת בתיק חקירה כלשהו, רק בגלל קשרי חברות מקריים שלנו עם עד מפתח בתיק.
עובדתית בתיקי נתניהו נעשה שימוש בתוכנת הרוגלה לא רק נגד חשודים אלא גם נגד עדים, למשל כנגד שלמה פילבר. עובדה זאת אינה שנויה במחלוקת והיא מדגישה את שכרון הכוח של שומרי הסף להיעזר בתוכנת ריגול שנועדה למגר את הפשיעה החמורה ביותר ולטיפול באויבנו הגדולים ביותר - כנגד אזרחים שומרי חוק, וכאמור השימוש בתוכנה לא היה ייחודי לתיקי נתניהו.
בנוסף, ובאופן בלתי סביר, מסתבר שבתי המשפט באופן שיטתי מאשרים כמעט כל בקשה של המשטרה להאזנות סתר. למשל בשנת 2022 הוגשו לבית משפט 2,733 בקשות להאזנת סתר. רק שש מהן נדחו. רק לאחרונה למדנו שחוקרי המשטרה הגישו בקשה להאזנת סתר בטענה כוזבת של חשד לפדופיליה על אף שהחקירה היה בתחום אחר לחלוטין. כלומר עוד לפני השימוש בפגסוס, משטרת ישראל השתמשה באופן חריג בכלי האזנת סתר ובניגוד גמור לחוק האזנת סתר שבא למנוע שימוש לקוי בכלי הזה שפוגע בפרטיות האזרח.
דעתכם על נתניהו לא צריכה להיות שיקול בבחינתכם את עבודת המשטרה והפרקליטות. דמוקרטיות נבחנות בהתאם לזכויות החשוד כאמור, ובמדינת ישראל אין זכויות חשוד, אין זכויות עדים ומסתבר שגם אין הגנה על הפרטיות. בעוד נתניהו וטרמפ הם אנשים חזקים, בעלי ממון ובעלי תמיכה ציבורית נרחבת, כמו גם כח וכלים להתמודד עם האשמות נגדם - השאלה היא איזה כלים עומדים בפני האזרח הקטן?