אפי נוה לא היה המועמד האידיאלי עבור גוש הימין, אך הוא הצליח בעצם ההתמודדות שלו לעורר את כל השחקנים על המגרש הפוליטי בתוך הלשכה ומחוץ לה. עמית בכר, מי שעד לפני שנה לא היה במעגל המרכזי של מקבלי ההחלטות בלשכה, לא היה מקובל על סביבתו של אבי חימי והיה יו"ר מחוז יחיד אך לא מהזרם המרכזי ששלט, זכה מהרחקתו של חימי ונפילתו של נוה והוא קנה את עולמו והפך לשחקן מרכזי - גם ברמה הציבורית וגם ברמה הלאומית, נכון לפחות ל-48 השעות הקרובות.
לא בכדי פרסם יאיר לפיד הודעה מהר מאוד לאחר ההכרזה על בכר כמנצח וניכס אליו את ניצחון המחנה הליברלי. ניצחונו של בכר מעניק רוח גבית למחרת הרחוב למתנגדי הרפורמה ומוכיח להם כי זה אפשרי. עם זאת, לבכר אין יותר מדי זמן לחגוג. חבר הכנסת חנוך מילבצקי מהליכוד כבר אמר לו כי המטרה היא לקדם לשכה וולנטרית בחקיקה ולהחזיר אותה להפוך להיות מקצועית.
מכאן, בכר יגלה, או שהוא כבר יודע כי לא מספיק לנהל את הלשכה ואת הכנסת שלה, אלא הוא יצטרך לנווט במים סוערים של פוליטיקה אכזרית וכיפופי ידיים, גם מול שחקנים חזקים בתוך הכנסת בירושלים וגם מול שרים בממשלה שייחלו למפלתו. לא מן הנמנע גם שאפי נוה ימשיך להפעיל השפעתו למרות המסר השלילי שספג מציבור עורכי הדין, לפחות בתקופה הקרובה. זאת, כדי להפעיל לחצים פנימיים על בכר ולערער את מנהיגותו.
מי חשב שבלשכת עורכי הדין, האיגוד המקצועי האפרורי, שהפך בעיקר לכותרת מרכזית בשל הפרשות השליליות, יהיה קרב איתנים פוליטי? ובינתיים, הציבור שמתנגד לרפורמה ושחקנים מרכזיים במשרדי עורכי הדין הגדולים הוכיחו שיש להם כוח השפעה שמתורגם גם לקלפי והדבר ללא ספק ימשיך להשפיע על ההתנגדות והמחאה בקפלן ובעוד 150 מוקדים במוצאי השבת.