שנת הלימודים בחטיבות הביניים ובתיכונים הסתיימה בטון צורם בעקבות עיצומים שננקטו ע"י ארגון המורים, בין אם מאבקם צודק ובין אם לאו, כרגיל התלמידים ששילמו את המחיר שיצאו לחופשת הקיץ ללא תעודה ללא אירועים מסכמים. ארגון המורים מנוהל מזה 26 שנים ע"י אותו אדם שהתברג לתפקיד ולא משחרר את כסאו ומאיים כמעט בכל תחילת שנה בשביתה ולא מעט פעמים גם ממש את איומיו, ונראה שגם השנה לאור האופן בה הסתיימה שנת הלימודים שאיומי השביתה לא יאחרו לבוא, יש שרומזים שראשי המחאה לוחצים מכיוונם כדי לקדם שביתה ולהראות מישור נוסף בו הממשלה לא מתפקדת, אך כרגע זו רק שמועה.
לשר החינוך קיש, שעד עתה היה יחסית שר מנומנם, יש הזדמנות לעשות מעשה שישאיר את חותמו ולהראות שממשלת נתניהו, לפחות בתחום החינוך מובילה ולא מובלת. מחד, קיש יכול לנהל מו"מ קדחתני ולפתור את הסכסוך מול ארגון המורים בשבועות הקרובים ולהוריד מעל ההורים את חרדת השביתה שמלווה את הימים האחרונים של החופש הגדול. מאידך, ובמקביל למו"מ להגיש בהקדם האפשרי הצעת חוק שמצמצת את זכות השביתה של ארגוני המורים, ולא להתיר השבתה מלאה של מערכת החינוך, אלא רק צמצומים ספציפיים שיוסכמו בחוק, ובעיקר לשים קץ לקלות הזאת בה משביתים את בתי הספר ופוגעים בילדים.
נכון, זכות שביתה היא זכות חשובה אך בהתנגשות בין זכויות הילד לחינוך והצרכים של הילדים היא צריכה לסגת, קל וחומר שמדובר בילדי הקורונה. שביתה מטעמו של רן ארז הכוחני, תהיה הפעם אכזרית במיוחד, הילדים האלה שעולים לחטיבה ולתיכונים, הם היו הילדים שניזוקו הכי הרבה בתקופת הקורנה, ילדי הבידוד החברתי והזומים, ימי הלימוד לסירוגין, הם יהיו אלה ששוב ייפגעו כתוצאה ממעשה הבריונות של ראשי ארגון המורים.
חשוב להבין, ארגוני המורים למיניהם הם ארגונים מונופוליסטים, אין למורים ארגונים אחרים שהם יכולים להיות חברים בהם ואין מאגר של מורים אחר ממנו ניתן להעסיק מורים. במציאות של היום אי אפשר לפטר כמעט מורים או לחילופין לתגמל מורה מוצלח במיוחד, אין שום תחרות בשוק החינוך ולכן במצב דברים שכזה גם מן הראוי להגביל את היכולת של המורים לשבות בייחוד לאור העובדה שעם השנים כוחם של ארגוני המורים הלך וגבר ויצא מכל פרופורציה וכך גם הקלות בה הם משביתים את בתי הספר.
במשך שנים ההורים היו לצד המורים ותמכו בהם במאבקיהם אך המטוטלת תמיד נעה לצד השני וכיום ההורים לא מגלים כזאת סבלנות לגחמות ארגוני המורים, דעת הקהל לצידו של שר החינוך ומתמיכתם הוא יכול לשאוב את כוחו בניהול המו"מ מולם. גם המשפט הקבוע של המורים "בואו נראה אתכם עומדים מול כיתה" כבר לא תופס, ישנה הבנה חברתית שכל אחד עובד במה שהוא טוב בו, יש כאלה שמחזיקים את הכלכלה, אחרים את המשפט והרפואה ויש כאלה שעובדים בחינוך זוהי דרכה של חברה. נכון שכרם של המורים נמוך יחסית וכן צריך להגיע איתם להסכמי שכר מכבדים, כל זאת בתנאי שהם מורידים את איומי השביתה מסדר היום ומפסיקים לקחת בשבי את הילדים כדי להשיג את מטרתם.
לשר החינוך יש הזדמנות להראות מנהיגות, זאת הפעם הראשונה מאז שקמה הממשלה שניתן לחזות מראש כיצד יתנהלו הדברים ולקדם מהלכים עבור כלל אזרחי מדינת ישראל במקום לעסוק בכיבוי שריפות. קיש, יכול להוביל מהלך שישרת את כלל אזרחי המדינה, ולהוריד את לחץ השביתה מסדר היום, או לחתום על הסכם עם המורים תחת לחץ בימים האחרונים של החופש הגדול. מסקרן לראות באיזה מסלול יבחר.