מנהיג עם נטיות נרקיסיסטיות בדרך כלל לא יסתפק רק בשירות הציבור שלו. הוא ירצה לקבל הכרה על ידי המונים, וישאף להשיג הישגים שהוא יכול לקחת קרדיט עליהם. אבל מה יכול לגרום לאדם להתנהג כך? מה מוביל מישהו להפגנת כח כה קיצונית שעלולה להביא לטרגדיה עבור אלפי אנשים?
"משלם מחיר": בכיר אמריקאי לשעבר מנתח את מצבו הקשה של פוטין
אולמרט במתקפה חריפה: "הבעיה שלנו לא אבו מאזן, אלא ממשלת ישראל"
העולם עקב בהלם אחר הרס סכר נובה קחובקה שבאוקראינה. אנשים נהרגו, אחרים נעדרים גם בימים אלה ואלפים נוספים פונו מבתיהם. לאחר האירוע האשים כל אחד מהצדדים את האחר והכחיש בתוקף את מעורבותו בו. איש לא יתפלא אם ייקבע באופן חד משמעי שמדובר באקט מלחמתי מצד רוסיה, כחלק ממלחמה שמתבצעת, לכל הדעות, על ידי אדם אחד בלבד.
אז מה גורם לאדם אחד להרגיש שיש לו את הזכות לקבוע את גורלם של כל כך הרבה בני אדם? אין ספק, בהקשר זה, כי אישיות כמו ולדימיר פוטין מעוררת סקרנות ועניין בקרב אנשים רבים.
אתחיל עם ההסתייגות ואציין שפוטין מעולם לא היה במרפאה שלי לצורך הערכה פסיכיאטרית רשמית, אז אני לא יכול לדבר בשמו ברמה האישית. עם זאת, אפשר לחקור באופן כללי מה הופך אדם לרודן חסר מעצורים.
מה זה נרקיסיזם?
נרקיסיזם מוגדר כתחושת העצמי המנופחת של האדם, אהבה עצמית מוגזמת וחיפוש מתמיד אחר אימות החשיבות שלו, אפילו על חשבון אחרים. לנרקיסיסטים יש לרוב סיפור חיים שבו הם היו ילדים לא מוצלחים, שלא "ראו" אותם מספיק או שהסביבה שלהם לא הכירה בנוכחותם. ייתכן שהם עברו התעללות, התעלמו מהם או שהם בדרך כלל קיבלו את הרושם שהם חסרי חשיבות. ילדות כזו עלולה להוביל לתחושות של בידוד ודיכאון או לחילופין לצורך בפיצוי וקידום עצמי בכל מחיר. ככל שמתבגרים, הביטוי של תכונות אלו הופך בולט עוד יותר. הצורך להראות לעולם ש"אני הכי טוב" אף פעם לא יודעת שובע, ותמיד יש צמא לעוד ועוד.
כעת נשאלת השאלה מה אם אדם כזה היה מקבל אחיזה בכוח פוליטי וצבאי בלתי מוגבל? מה קורה אם טבעו הנרקיסיסטי של אדם זה לא רק מנהל את חייו שלו ואת חיי משפחתו והסובבים אותו, אלא גם את כל החברה שלו ברמה הפוליטית, החברתית והלאומית?
מנהיג עם נטיות נרקיסיסטיות בדרך כלל לא יסתפק רק בשירות הציבור שלו, כאמור. הוא ירצה לקבל הכרה מצד המונים וישאף להישגים שהוא יכול לקחת קרדיט עליהם. ציפיותיו ושאיפותיו עלולות להוביל אותו להתעלם מכל מערכת של בלמים ואיזונים - בין אם מדובר בבית המחוקקים, בתי המשפט או יריביו הפוליטיים. הוא יקבל החלטות קריטיות, ובמקרה הזה החלטות שקובעות את גורלם של אוקראינים חפים מפשע, כל זאת בעוד שרווחת הציבור שבחר בו אינה בראש מעייניו.
נרקיסיזם פוליטי יכול להיות יעיל למטרות מסוימות, בזכות נחישותו של מנהיג להוכיח את מנהיגותו, מה שיכול להביא לכך שהוא יוכיח שהוא מושקע בתהליכים ומלא במוטיבציה. עם זאת, העקרונות הברורים של מנהיגות הולמת, שקיפות ואנושיות צפויים להיפגע.
הדרך להתמודד עם נרקיסיסטים היא לא ליפול למלכודת הכריזמה והאסרטיביות שלהם, לא להאמין להצהרות הריקות שלהם (כי הם לא פועלים בשמנו, אלא למען עצמם), לקבוע גבולות ברורים, ולא להיתפס לא מוכנים להתנהגותם.
מבחינת פוטין, הדימוי הציבורי שלו כמנהיג חזק וכל יכול שכולם מדברים עליו, חוששים ממנו ומכירים בכוחו, חשוב הרבה יותר מהגינוי מצד העולם המערבי לאובדן חיי אוקראינים בחרסון. כאשר מטרות העל הן כבוד ומורשת, פיתוח נשק גרעיני או מערכות בינה מלאכותית חסרות מעצורים הם רק קו אדום תיאורטי.
הכותב הוא מומחה לפסיכיאטריה במרכז MindMe לטיפול פסיכיאטרי מתקדם.