הקמת מאהל חיזבאללה בתוך שטח מדינת ישראל, עשרות מטרים מעבר לקו הכחול, היא סימן נוסף לפיחות זוחל ביכולת ההרתעה של צה"ל ולפרובוקטיביות גוברת והולכת מצד חיזבאללה, אשר למעשה לא רק מותח את הגבולות עד לקצה, אלא מקיים דה פקטו מדיניות הרתעה משלו מול ישראל, שתחת חסותה הוא מרשה לעצמו לפעול בחופשיות ובנועזות הולכת וגוברת בשטח.
דיווח בלבנון: זו הסיבה שישראל לא פעלה להסרת אוהלי חיזבאללה בגבול הצפון
בצפון מוטרדים מהקמת האוהלים: "חיזבאללה עושה מה שהוא רוצה"
צה"ל, אשר היה צריך לטפל באירוע טקטית, כפי שמטופלת כל חצייה של גבול לשטח מדינת ישראל הריבונית, נאלץ להתמודד כעת עם אירוע אשר צמח לממדים אסטרטגיים לאומיים. כיצד הגענו למצב הזה? באמצעות גלישה מתמדת במדרון החלקלק שיצר חיזבאללה.
ניתן לראות כדוגמה את הבדלי הגישה הצה"לית באירועים הבאים על ציר הזמן. ביוני 2005 נתקלו מארבים של אגוז ומגלן בכוח מיוחד של חיזבאללה שחצה לשטח מדינת ישראל במשימת סיור מקדים באזור הר דב. הכוח פתח באש וחיסל פעיל חיזבאללה בכיר. מאוחר יותר באותה שנה חיסל כוח צנחנים ארבעה לוחמי כוח מיוחד של חיזבאללה שניסו לבצע פעולת חטיפה. בפברואר 2006 חיסל כוח אגוז איש חיזבאללה חמוש שניסה לחדור לשטח ישראל.
לאחר מלחמת לבנון השנייה התרגל בהדרגה צה"ל להפרות חוזרות ונשנות מצד ארגון חיזבאללה של הסכמים שונים, וגם הגיב באופן מדוד ביותר על ניסיונות פיגוע מצד הארגון. כך, בשנת 2015 הבליגה ישראל במידה רבה על מות שניים מלוחמיה במארב נ"ט של חיזבאללה, כתגובה על פגיעה בבכיר חיזבאללה.
בשנת 2019, בעקבות חיסול איש חיזבאללה בסוריה, והבטחת נסראללה שארגונו ינקום בדם תחת דם, נכנס צה"ל למגננה מלאה לכל אורך גבול הצפון. במקביל התעלם צה"ל מהקמת עמדות תצפית של חיזבאללה ממש על גדר הגבול, ולאחר מכן החליט להסתפק בירי הרתעה לעבר חוליית כוח מיוחד של חיזבאללה, שחצתה לשטח מדינת ישראל, וגם לא הגיב כמעט לירי צלפי חיזבאללה בסמוך למוצב האו"ם באוגוסט של אותה שנה. מכאן המשיכה הירידה התלולה במדרון להאיץ. הפיגוע שביצע חיזבאללה בצומת מגידו במרץ האחרון נערך אומנם במתכונת של מבצע חשאי, והאחראי לו אותר וחוסל במרדף שקט בתוך שטח ישראל, אך משהתפרסם הדבר לא הגיבה ישראל.
את הפרובוקציה האחרונה של חיזבאללה יש לראות לא כמאהל פיזי חסר חשיבות אלא כהעברת מסר לכל מבקשי רעתה של ישראל במרחב, במילותיו של פעיל חיזבאללה: "המדינה המהוללת שידעה לתקוף שני כורים גרעיניים מבלי למצמץ אינה יכולה כעת אפילו להזיז אוהל...". ישראל מוכרחה להגיב לפרובוקציה הזו. עליה לזכור שני דברים: ראשית, נסראללה יודע שבמערכה הבאה הוא עלול לספוג מכה בעוצמה כזו שממנה יתקשה להתאושש. לכן הוא נוטה לזהירות. אם ישראל תפעל באופן יזום, חד וברור, יעבור הכדור לחיזבאללה, שבסבירות גבוהה יבקש להוריד את גובה הלהבות, וכך תתהפך המשוואה לטובת ישראל.
שנית, כוונותיה הסופיות של איראן, ואלו של חיזבאללה, שונות מהכוונות הישראליות. אויבי ישראל מתכוננים השכם והערב להשמיד את הישות הציונית, בזמן שישראל מבקשת לעצמה שקט ושגשוג. המבצע שנערך בג'נין הוא צעד ראשון בכיוון הנכון זה שנים רבות: הנכונות ללחום ולשלם את המחירים הנדרשים לחירותה של ישראל מייצרת כמעט מיד שינוי תודעתי לטובה במצב הביטחון הלאומי הישראלי, מרתיעה אויבים ומקרבת ידידים.
מאידך, המשך הגלישה במדרון החלקלק עלול להוביל את ישראל לעברי פי פחת. כפי שהוכיחה ההיסטוריה הקרובה, הסכמים כמו הסכם הגז שעשתה ישראל עם לבנון, בצל איומי חיזבאללה, אינם מסוגלים לנרמל את היחסים עם ארגון דתי קיצוני השואף להשמיד את ישראל, ואדרבה, מעודדים אותו להמשיך בהתגרויותיו.
הכותבים הם עמיתים במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה ציונית