בבת אחת השתלט קמפיין הבחירות לרשויות המקומיות על הערים הגדולות והיישובים הקטנים. הגיעו שלטים, אנשים, סיסמאות והתמזגו עם המרחב המנומנם.
70% מהמצביעים: ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות תושפע רק משיקולים מקומיים
סקר חדש חושף: זה הנושא המרכזי ביותר בבחירות לרשויות המקומיות
מועמדים חדשים יפי בלורית פרחו ברחובות, בקניונים, על הכבישים, על מדרכות, כמו נקודות צבעוניות על עמודי חשמל. ככל שיתקרב המועד, יתברר שיש יותר מועמדים מאזרחים. שזה מלהיב, אפילו מעורר תקווה, אבל בבוא היום לבחור בהם, אשכרה לצאת ביום השבתון לדייט עם קלפי, רוב האנשים בעיר שלי ושלכם ייסעו לים כדי לצלם שקיעה.
ליוויתי פעם מועמד בחירות חרוץ בעיר קטנה ואדישה. המסע לראשות העיר, שלא צלח בסוף, הוציא ממנו שפע רעיונות ואפס מודעות עצמית. יחד עם פמלייתו הצנועה עד מאוד ניסה לעשות לעצמו נפשות, אבל הנפשות, איך לומר זאת בעדינות, איבדו עניין. "ברכה והצלחה, באמת כל הכבוד, אבל אני צריך להיכנס אל הרופא/המשרד/המכונית/הקצב בסופר", אמרו והתפזרו איש לעיסוקיו. המועמד היה מאושר. "איזה יחס, איזה חום אנושי!", התמוגג מול הדלתות הנסגרות מולו בזו אחר זו. תבחרו בו? שאלתי את המעטים שהתעכבו. מה פתאום, הם התפלאו. ביום של הבחירות אנחנו הולכים לפארק.
יותר משישה מיליון אזרחים מחזיקים בזכות לבחור ראש עיר ומועצה. בשונה מהבחירות לכנסת, לרשויות המקומיות יכולים להצביע גם תושבי קבע ואנשים שאינם אזרחים, וגיל ההצבעה נמוך יותר ועומד על 17 שנים. ועדיין, למרות שהקשר עם העיר אישי יותר, משליך על המשפחה והילדים, החינוך, הביטחון והירוק בעיניים, אחוזי ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות נמצאים בירידה מתמדת.
השנה האירוע צפוי להתקיים בסוף אוקטובר. יום שלישי, אמצע השבוע. עשר דקות מזמנכם בקלפי, אפילו לא לפני או אחרי העבודה, כי בסיבוב הקודם, באוקטובר 2018, הוכרז יום הבחירות לרשויות המקומיות כיום חופש במטרה להעלות את אחוזי ההצבעה. ואכן, נתוני ההצבעה באותה שנה שיקפו עלייה מתונה באחוז המצביעים, אבל נותרו נמוכים משמעותית מאחוזי ההצבעה לבחירות לממשלה. ובמילים אחרות, מדכאות יותר: כמעט מחצית התושבים בישראל לא טורחים לממש את זכותם החוקית לקחת אחריות על איכות חייהם.
שזה מביא אותי להרהורים נוגים על המצב הנוכחי: יש לנו רפורמה, מחאה, דגלים והבלורית של שמחה רוטמן. הבית בוער, חורבן שלישי אולי באופק, המונים יוצאים לרחובות למחות או להפגין תמיכה. איפה הם היו בסבב הבחירות השני, השלישי, הרביעי? רבים מהם כנראה נסעו לחו"ל או לטיול קיאקים. אחרים ויתרו או לא הספיקו. אם הדחיפות הזו, הנהדרת, הייתה מתייצבת על גורלה ביום הכי חשוב לדמוקרטיה, אולי הרכב הממשלה היה שונה אפילו קצת כדי למנוע קרע ופילוג.
מצד שני, אחרי כל כך הרבה סבבי בחירות, יכול להיות שהתעייפו. בדיוק כמו שאולי יקרה הפעם, בבחירות למועצה ולראשי ערים. בדיוק כמו שקרה לפני שנים למועמד שלי: "מה שלומך גברת? נעים מאוד, עוד שלושה חודשים בחירות". "אה.. אז הפעם אבחר בך. מבטיחה". "ואם המועמד המתחרה היה פה, לא היית אומרת לו אותו הדבר?", "האמת? כן. כל שנתיים אתם באים, מחייכים, לוחצים ידיים, אפילו שאני דתייה ולא לוחצת ידיים, ומבטיחים הבטחות. אז גם אני מבטיחה. אתם מקיימים? גם אני לא".