בזמן שראש הממשלה בנימין נתניהו מחכה להזמנה לבית הלבן ייסע הנשיא יצחק הרצוג לוושינגטון כדי לנאום בקונגרס האמריקאי והוא צפוי להיפגש גם עם הנשיא ג’ו ביידן. במרץ האחרון הבהיר הנשיא כי נתניהו לא יוזמן בשלב זה לוושינגטון. הדברים נאמרו בהקשר להפיכה במערכת המשפט כשהנשיא אמר ש"ישראל אינה יכולה להמשיך בדרך זו" והביע תקווה שנתניהו יחתור לפשרה אמיתית בסוגיה המשפטית. ביידן הוא ידיד אמת של מדינת ישראל והדבר מתבטא גם בהזמנת הנשיא הרצוג.
הנשיא הרצוג על עילת הסבירות: "ההסכמות אפשריות, אף אחד לא מוכן לשבת ולדבר"
נתונים מפתיעים: מה חשבו מצביעי הליכוד על הקשר בין הרפורמה המשפטית ליוקר המחיה?
יחסים בין מדינות נשענים לרוב על שני בסיסים עיקריים: אינטרסים וערכים. יחסי ישראל־ארצות הברית הם נדבך מרכזי בביטחון הלאומי שלנו. ישראל חייבת לשמור ולטפח אותם. בימים אלה עומדת בפני נתניהו דילמה. מול הבנתו כי עליו לשמר את היחסים המיוחדים, ניצבת מדיניות ממשלתו הפוגעת בבסיס הערכי המשותף של היחסים – פגיעה שבגללה הוא אינו מוזמן לוושינגטון.
לא בכדי דאגו ממשלות ישראל לדורותיהן לחזק את קשרי ישראל עם ארצות הברית בשני הבסיסים. ישראל פעלה מול הממשל והקונגרס ומול ארגונים בחברה האזרחית, הקהילה היהודית ובכל קבוצה משפיעה בחברה הכללית. לאורך השנים דאגו תמיד גורמי הממשל בישראל לבחון כיצד ניתן להעמיק את מערכת הקשרים שלצד חוזקה גם נתקלה באתגרים. התשובה חוזרת תמיד לבסיס: חיזוק ישראל כמדינה בעלת ערכים משותפים ובעלת תשומות בתחומים בעלי עניין לאמריקאים.
יש מדינות שעמן אין לארצות הברית בסיס ערכי משותף ובכל זאת היא מקיימת עמן קשרים נרחבים. מנגד, מדינות רבות במערב מקיימות קשר קרוב עם ארצות הברית שבנוי גם על אינטרסים וגם על ערכים משותפים כמו קנדה, בריטניה ועוד. ישראל שאפה תמיד להיכלל במועדון שקשריו עם ארצות הברית מבוססים על שני הנדבכים.
מדינות מעדיפות מדינות השותפות להן בערכיהן, ונראה כי כיום וושינגטון חשה כי בסיס הערכים המשותפים נחלש. הדבר בא לידי ביטוי בקרב קהלים ליברליים, כולל בקהילה היהודית. כעת התחזקו הביקורות גם לגבי מהות הדמוקרטיה הישראלית וגם בסוגיות שבמידה רבה הצלחנו להכיל בעבר והנובעות מהסכסוך עם הפלסטינים, ההתנחלויות וזכויות אדם בשטחים.
אם נתניהו בונה על ממשל אמריקאי “יותר נוח” עבורו בבחירות הבאות הוא עלול להחליש את התמיכה הדו־מפלגתית שמאז ומתמיד היוותה אבן יסוד ביחסים עם ארצות הברית. אהדת שתי המפלגות הבטיחה תמיכה רחבה בסיוע ובסוגיות ביטחון ומדיניות רבות. אסור לישראל להיהפך למי שנתמכת רק על ידי מפלגה אחת.
כאמור, הדילמה של נתניהו לא פשוטה. אם ברצונו להמשיך בניסיון ההפיכה המשטרית, בהקמת היאחזויות לא חוקיות, באמירות פוגעניות כלפי קבוצות שונות בחברה, הוא מצמצם את סיכויי הזמנתו לוושינגטון. לעומת זאת, אם ברצונו לחזור ולחזק את יחסי ישראל־ארצות הברית ברמה הערכית - ובכך כמובן לחזק את ביטחון ישראל - הוא מסתכן במשבר בתוך ממשלתו.
כרגע נראה שנתניהו מנסה לאחוז את החבל בשני קצותיו ולקבל הזמנה לוושינגטון מבלי ששותפיו הקואליציוניים יצטרכו לוותר על דרישותיהם. אם האמריקאים יאפשרו זאת תתחזק עוד יותר המגמה המסוכנת שמובילה הממשלה. השאלה אם האמריקאים "יצילו את נתניהו מעצמו" נשארת פתוחה.
הכותבת היא שגרירה בדימוס, לשעבר ראש אגף צפון אמריקה במשרד החוץ, חברה בפורום המדיני ובתנועת מפקדים למען ביטחון ישראל