מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן לוחץ על ישראל לתאם כל פעולה נגד הגרעין האיראני, להקפיא את הבנייה ביהודה ושומרון ומזרח ירושלים, לחלק את ירושלים ולסגת לקו הירוק. טוב יעשה ראש הממשלה אם יאמץ את התנהלות האבות המייסדים – מדוד בן־גוריון ועד יצחק שמיר – שראו בהדיפת לחץ אמריקאי מרכיב מרכזי במדיניותם, שהביא לעימות קצר טווח אך להערכה אסטרטגית ארוכת טווח. ארצות הברית מעדיפה בעלת ברית מונחית חזון ועקרונות, שאינה מקריבה עקרונות היסטוריים וביטחוניים על מזבח נוחיות דיפלומטית וכלכלית.
ב־1948/49 איימו ארצות הברית, בריטניה והאו"ם בסנקציות כלכליות ודיפלומטיות אם ישראל לא תיסוג מ"שטחים כבושים" בגליל, שפלת החוף, הנגב ומערב ירושלים, ותקלוט פליטים פלסטינים. בן־גוריון דחה את הדרישות.
לאורך השנים, למרות לחץ אמריקאי שיטתי, התרחבו שיתופי הפעולה בין ישראל וארצות הברית באופן דרמטי בשל התנהלות מונחית חזון ועקרונות של ראשי ממשלה, בגלל יכולות טכנולוגיות וביטחוניות ייחודיות של ישראל, ועקב תרומה הולכת וגוברת של ישראל לכלכלת וביטחון ארצות הברית. ראשי ממשלה אלו הוכיחו שלחץ בינלאומי לא יביא את ישראל לפגוע בזכויותיה ההיסטוריות ובביטחונה. הם הבינו את הפער בין פופולריות קלת השגה ובין הערכה אסטרטגית המחייבת הדיפת לחץ כבד.
הם הכירו בעובדה שלחץ הוא חלק בלתי נפרד מהיחסים עם ארצות הברית, המלמד על נחישות ואמינות של ישראל כבעלת ברית אסטרטגית. הם ידעו שאי־עמידה בלחץ תביא להחרפת הלחץ; תכרסם בתדמית ההרתעה של ישראל ובמעמדה כבעלת ברית יעילה ותעניק רוח גבית לאויבי ישראל. הם ידעו שבמקביל ללחצי הבית הלבן ומחלקת המדינה, ישראל זוכה לתמיכה שיטתית של שני בתי הקונגרס - שהוא שווה עוצמה לרשות המבצעת – ושל הבוחר האמריקאי המטיל חיתתו על המחוקקים והנשיא. כניעה ללחץ תפגע בתדמיתנו בעיני תומכינו.
ב־1981 הורה בגין על השמדת הכור בעיראק חרף לחץ כבד של ארצות הברית. ב־1981 הוא החיל את החוק הישראלי בגולן למרות איומים בסנקציות. ב־1992־1983 הרחיב שמיר את הבנייה ביהודה ושומרון באופן משמעותי על אפה וחמתה של וושינגטון. ב־1982 דחה בגין את "תוכנית רייגן" שלחצה לנסיגה לקו הירוק, ושלח איגרת לנשיא שבה כתב: "בעל ברית אינו מסכן את קיום בעל בריתו, כפי שיהיה אם תיושם התוכנית. אני מאמין שלא תיושם".
העובדות הנ"ל ממחישות לראש הממשלה שהדיפת לחץ אמריקאי מקדמת את הביטחון וכוח ההרתעה של ישראל, מצמצמת את זעזועי האזור, ומשדרגת את הערכתה הגיאו־אסטרטגית של ארצות הברית כלפי ישראל.
הכותב הוא מומחה ליחסי ישראל, ארצות הברית והמזרח התיכון, שגריר בדימוס. חבר ב"מבטחי" – פורום מפקדים לאומי