הגיע הזמן לדבר על הסרבנות, הסרבנים והמשמעות האמיתית של מהלך חמור זה, בלי לגלוש לפאתוס חלול או לדמגוגיה נבובה. כולי תקווה שמוסכם על כולם העיקרון הבסיסי ביותר במדינת חוק - אדם שעבר על החוק חייב לשלם את המחיר כפי שהחוק קובע. משאמרנו זאת, בואו נדבר על הסרבנים הפוטנציאליים. טייסים, לוחמי סייבר ועוד. ההיתממות שלהם כאילו הם לא סרבנים, אלא בסך הכל לא מתנדבים, היא פגיעה באינטליגנציה. אם חייל/קצין מחליט לא להתנדב, מפקד היחידה חייב לגרוע אותו מהסד"כ (סדר כוחות) של יחידתו כדי לא לפגוע במילוי המשימות שמוטלות על יחידתו. מפקדי הצבא חייבים להבין שטיפול לא נכון בסרבנות עלול לגרום להתרחבות התופעה ולהרס יחידות שלמות.
מפקדי הצבא אמונים על הכנת הצבא, ואם מתעוררת תופעה שפוגעת בהכנת היחידות, חובתם של מפקדי הצבא לטפל בגורמים המפריעים.
טייס שמחליט לא להתייצב לטיסה השבועית שלו, שנועדה לשמר את כשירותו, מקבל החלטה פוליטית שמשמעותה סרבנות. על מפקדי היחידות לקרוא לאותם סרבנים ולתת להם הזדמנות לחזור בהם, אך אם אותו חייל עומד על דעתו - יש ללחוץ את ידו ולשחרר אותו משירותו הצבאי. אסור גם לתת לו אפשרות לחזור לשרת. צה"ל לא יכול לסמוך יותר על חייל או קצין שסירבו פעם אחת.
אבל את הציבור הישראלי פחות מעניינים השמות והפרצופים של הסרבנים, מדאיג אותם יותר פוטנציאל הפגיעה בביטחון המדינה. האויבים שלנו מתבוננים בתופעת הסרבנות הפוטנציאלית ולא מאמינים שמישהו עושה עבורם את העבודה. מעולם בכל תולדות המדינה לא קמו מנהיגים בולטים – ראשי ממשלה בעבר, רמטכ"לים במילואים, קצינים בכירים בדימוס – ועודדו הוצאת כספים מהארץ, חסימות כבישים, הדלקת מדורות על איילון ורדיפה אובססיבית אחרי נבחרי ציבור. נדמה שאחרי שהקרקע החלה לבעבע, הם הוציאו את נשק יום הדין. איום בסרבנות.
הרמטכ"ל, הרצי הלוי, לא הבין במשך תקופה ארוכה מדי את גודל האיום. במקום לקום ולהכריז בצורה חד־משמעית שכל סרבנות תיתקל ביד ברזל מצד הצבא, הוא ניסה להכיל את האיומים. מנהיגי ומובילי המחאה פירשו את תגובתו כסימן שלא יקרה להם כלום. מאז הסרבנות הפכה לנוכחת בחיינו. פתאום טייסים בטייסות ולוחמים ביחידות מיוחדות החלו לדבר על סרבנות כאילו מדובר בנושא לגיטימי. מדובר בטירוף מערכות בקנה מידה היסטורי.
כדאי מאוד שכל מי שמדברים על סרבנות יבינו שהם לא פוגעים רק במדינה, הם לא מזיקים רק לדמוקרטיה, אלא הם פוגעים גם בעצמם. בבני משפחותיהם. בסרבנותם הם מסכנים את היקרים להם מכל. אסור שתהיה סובלנות כלפי גורמים שפוגעים בביטחון המדינה. ואגב, לא אני קבעתי שמדובר בפגיעה בביטחון המדינה, היה זה שר הביטחון יואב גלנט שאמר זאת בימים האחרונים. עדיין לא מאוחר. עוד יש זמן להוריד את הסרבנות מהשולחן. כל מי שהמדינה יקרה ללבו. כל מי שמאמין בערכים ציוניים וכל מי שמבקש להגן על משפחתו - חייב להילחם בכל הכוח נגד הסרבנות, נגד הסרבנים ונגד המעודדים לסרבנות.
הכותב הוא הקונסול הכללי של ישראל בדרום־מערב ארצות הברית ויועץ ראש הממשלה נתניהו לשעבר