יש משהו מאוד פתטי ומוזר כאשר בכירי הקואליציה מתייצבים באמצעי התקשורת ומטיפים לאנשי המילואים של צה"ל עד כמה תופעת הסרבנות בתוככי צה"ל היא מסוכנת. אתה מתבונן בדוברים, אנשים רציניים ללא כל ספק, חלקם גם כאלה שתרמו תרומת אמת במשך שנים לביטחון המדינה, ושואל את עצמך: האין הם חשים איזושהי מבוכה, אפילו קלה? למי הם בעצם מטיפים נגד סרבנות?
בצל המתיחות הביטחונית: התרחיש שמדאיג את צה"ל בשל מחאת המילואים
שר הביטחון נדרש שוב לתפקד כמבוגר האחראי ולתמרן בין נתניהו לצה"ל | טל לב רם
בדיוק לאותם אנשים אשר שירתו ומשרתים את ביטחון ישראל בתפקידים הרגישים ביותר, באומץ אישי חריג וביכולות אישיות גבוהות. האם אלה הם האנשים אשר אותם צריך לשכנע שהסרבנות היא תופעה פסולה? הם היו נאמנים למדינה על פני עשרות שנים, ועדיין הם נאמנים לה ואנו חייבים להם הרבה. אז אולי כדאי שנציגי הקואליציה, במקום להוכיחם על סרבנות, יחשבו היטב מה מערער את אמונם ומדוע חלק מהם חש כיום שאין הוא מוכן להתנדב או להקריב עצמו למען ביטחון המדינה כפי שהיה מוכן בעבר.
הלוא נוצר מצב דרמטי של ערעור האיזון. שינוי מן היסוד לעומת מה שאנשי מילואים אלה עשו ורוצים להמשיך לעשות ברוח חופשית ומתוך התנדבות וגם מכוח אמונה פנימית מעבר למה שהרבה מאיתנו מוכנים להקריב או לעשות. אולי במקום לדבר נגד תופעת הסרבנות, עדיף שנבחרי הקואליציה יבחנו יותר לעומק מדוע בכלל נוצרה תופעת סרבנות דווקא בקרב אלה שתרומתם לביטחון המדינה מרכזית וחשובה.
ההפיכה המשטרית בישראל החלה רע. הולדתה בשגיאה, שכן גם אם נכון וצריך לעשות מספר שינויים בשיטה המשפטית והמשטרית שלנו, לא כך עושים זאת. לא מציגים זאת שיכורי כוח וניצחון בתוקף רוב קואליציוני של 64 מנדטים כמתקפה על השיטה הקיימת. אף אחד מאיתנו לא ציפה, ואודה כי אף אני לא, כי התוכנית של ההפיכה המשטרית תעורר התנגדות כה חזקה בעוצמה כה גדולה כפי שלא היה עד היום.
אפילו בעולם כולו לא ידוע על רצף כזה של מחאות אזרחיות מוגבלות ומאופקות כפי שמתרחש בישראל במהלך חצי השנה האחרונה. אפשר לטעון שזה מוגזם. אני סבור שלא, כי מה שעומד על סדר היום הוא דמותה, אופייה ועתידה של מדינת ישראל. הבה נודה, לא ציפינו לעוצמה כזו של מחאה ולהתמדה כזו; וזוהי תוצאה שהקואליציה חייבת לקחת בחשבון במלוא האחריות הנדרשת. אינך יכול לעשות הפיכה משטרית מול התנגדות של חלק כה גדול בעם אשר בתוכו נמצאים רבים מטובי אנשינו בתחום ההייטק, השירות הצבאי, הכלכלה ואפילו הביטחון.
העיקשות היום של הקואליציה להמשיך ולקדם את ההפיכה המשטרית - מסוכנת לעתיד עם ישראל יותר מאשר כלל אויביה. ההיסטוריה העולמית מדליקה אורות אדומים ואומרת לנו להיזהר. פילוג העם לשניים הופך להיות לממשות. ובמצב של עימות חריף בין שתי השקפות עולם מגובשות ומחודדות או התנגשות מעמדית, עלולה לפרוץ מלחמת אחים כפי שהיה בשנת 1860 בארצות הברית וב־1789 בעת המהפכה הצרפתית.
אותם נציגי קואליציה, המנסים להזהיר אותנו מפני תופעת הסרבנות, חייבים להבין כי הם יצרו תופעה זו וכי מה שהם רוצים לשנות באופי המדינה והמשטרה הוא ערכים בעלי חשיבות עליונה לכל אלה המתנגדים לשינויים אלה. ומשהו מאוד נלעג עולה מעצם ההטפה נגד הסרבנות. נציגי הקואליציה המבקרים את תופעת הסרבנות - הלוא הם שייכים כיום לאותה קואליציה המחזקת את מרחב הסרבנות. הם תומכים בהמשך קיומה של סרבנות מגזרית בממדי ענק. פטור משירות צבאי לכל תלמידי הישיבות. זו כבר לא סרבנות של יחידים, זו סרבנות מגזרית של שכבת אוכלוסייה גדולה, בנויה על תרבות של סרבנות, המוזנת כיום על ידי הקואליציה עצמה המטיפה נגד הסרבנות.
אפשר להבין את האמביציה האישית להגיע לשלטון ולהחזיק בשלטון. היא אחד המניעים החזקים אצל כל איש פוליטי וכל אדם השואף לקריירה פוליטית בעלת חשיבות. ללא כוח שלטוני קשה לשנות דברים ברמת התנהלותה של מדינה. אבל המאבק כיום הופך להיות מסוכן מאוד לעתידה של ישראל. אין צורך להוכיח זאת. זה ברור כשמש. פילוג העם לשני חצאים בעימות ישיר אחד מול השני, ללא שאנו נסוגים מתוכנית הרפורמה המשפטית, עלול להוביל לאסון הכבד ביותר שנפל על המדינה. ורצוי להיזהר מאשליות שזה לא יכול לקרות. זה בהחלט יכול לקרות. אסור לקואליציה ליטול סיכון זה.