ספרו של אלדוס האקסלי מ־1932 שנקרא בעברית, בלשון סגי נהור, "עולם חדש מופלא", צפה לעולם עתיד אימתני שבו טכנולוגיות שונות יביאו לשינוי מהותי ומדאיג בחברה האנושית. כיום, בעטיה של הבינה המלאכותית והשיבוט האפשרי של יצורים חיים כולל בני אדם, תסריט הבלהות הזה עלול להתממש. אך לו היו הספר הנ"ל או ספר דומה נכתבים בימים אלה, ייתכן שהיו נקראים "עולם של בלבול ואנדרלמוסיה".
ונתחיל בארצות הברית שבה יתמודדו בשנה הבאה שני מועמדים בעלי מטען כבד של בעיות על הנשיאות ושניהם אינם זוכים באמון הרוב בציבור האמריקאי. באשר לנשיא ביידן, ישנם גילו המתקדם והספקות, אולי המוגזמים, לגבי מצבו הקוגניטיבי שמתבטא מדי פעם גם בתחום מדיניות החוץ. אומנם המאבק באינפלציה, אחרי ניסיונות שווא, נחל הצלחה, אך רק החודשים הבאים יראו אם המשק האמריקאי חזר לאיתנו, ומה תהיה ההשפעה של זה על סיכויי ג'ו ביידן להיבחר לקדנציה נוספת.
בעייתית יותר היא מועמדותו של יריבו דונלד טראמפ, שהואשם בבתי משפט פדרליים בשורה של עבירות חמורות, כולל בנושאים של ביטחון לאומי — אישומים שעל פי כל היגיון אלקטורלי היו אמורים לסגור בפניו את הדרך חזרה לבית הלבן, אך לא רק שזה לא שינה את נחישותו של טראמפ לרוץ, אלא שהתמיכה בו אף גברה אחרי שנודעו פרטי האישומים, וטראמפ ממשיך להתקבל כמועמד המועדף על המגזר השמרני והנוצרי ביותר בציבור האמריקאי, למרות שבעבר לא הצטייר כנוצרי אדוק במיוחד, בלשון המעטה.
לא כולם בצד השמרני והרפובליקני משלימים עם זה, אך הפער בינו ובין המועמדים המוצהרים האחרים — דה סנטיס, קריסטי, פנס והיילי — רק הולך ומתרחב. יחד עם זאת, על מידת הבלבול והסתירות ניתן ללמוד מסקר שנערך בחודש יוני בקרב המנהיגות המקומית החשובה של המפלגה הרפובליקנית ב־50 המדינות של ארצות הברית, וממנו נבע שטראמפ אומנם מגדיל כרגע את יתרונו, אך יחד עם זאת גם לא נעלמה לגמרי התמיכה האפשרית במועמדים אחרים, אם בכל זאת ייאלץ לפרוש מהמרוץ.
כפי שנאמר פעמים רבות, כל הפוליטיקה באמריקה היא מקומית, אך למרות היותה "מקומית" - יש לה גם השפעה בלתי מבוטלת על המתרחש בעולם כולו. לא בכדי מנהיגי סין, רוסיה ואיראן, נאט"ו ושליטי מדינות ערב - עוקבים בעין קפדנית במיוחד אחר הנעשה בארצות הברית ובפוליטיקה שלה, שכן גם עתידם שלהם יושפע מכך, וכמובן גם של ישראל, שהיחסים המיוחדים בינה ובין אמריקה הם אבן יסוד חיונית באסטרטגיה רבתי שלה.
הפרשן המדיני של "הניו יורק טיימס" תום פרידמן, שהערכותיו לפעמים נגועות בעודף "יצירתיות", ובמיוחד כשמדובר בישראל, כתב לאחרונה שוושינגטון מקיימת "הערכה מחדש" לגבי היחסים עם ירושלים, אך דובר מחלקת המדינה מיהר להכחיש זאת. לראיה, בבית הנבחרים כבר בוצעו הצעדים החשובים לאישור הסיוע הביטחוני בסך 3.4 מיליארד דולר.
כמו כן, באזור נפתח בימים אלה תרגיל צבאי משותף נוסף של צה"ל וצבא ארצות הברית עם מבט לאיראן. לו באמת היה הממשל שוקל "הערכה מחדש", כפי שהיה בתקופת הנשיא פורד, כשיצחק רבין ז"ל היה ראש ממשלת ישראל - הרי שהדברים היו מסתדרים בתוך זמן לא רב, כמו אז, על פי האינטרסים ההדדיים של שני הצדדים.
אך נחזור לפוליטיקה האמריקאית; שנה וארבעת החודשים שנותרו עד לבחירות הם תקופה ארוכה בפוליטיקה, ודברים רבים יכולים להשתנות. לא ברור, למשל, איך ומתי תסתיים המלחמה באוקראינה, ומה יהיו ההשלכות של זה, הן על אמריקה והן על יריביה. וקיים הנושא האיראני הנפיץ. כמו כן, לנוכח השלשלות האישיות והפוליטיות על רגליהם, אין ודאות מוחלטת שביידן וטראמפ בכלל יהיו המועמדים בחודש נובמבר 2024.
בינתיים נוצר מצב של פילוג הולך ומקצין בפוליטיקה האמריקאית, שמונע כמעט לחלוטין קבלת החלטות בקונגרס שיזכו לתמיכת שתי הסיעות. אף שהחלטות בנושאים מדיניים וביטחוניים הן בסמכות הבית הלבן, מציאות זו מקשה על הממשל לגבש מדיניות ברורה, ועל אחרים - לזהות לאן מועדות פניה של ארצות הברית.
אלדוס האקסלי התייחס בספרו לאיום בעולם חדש מופלא, כביכול, אך לא לקח בחשבון שעלול להשתרר בעולם מדי פעם מצב של אנדרלמוסיה ובלבול שיעיק על עתידו, אף שבמובן אחר.