אין כיום בישראל מי שחושב שנסראללה מחפש עימות מלא עם ישראל. הוא מעריך שאפילו אם רק מחצית חיל האוויר הישראלי יהיה בכשירות מלאה, ורק מחצית מכוחות הקרקע והמודיעין שלה יהיו מבצעיים, מלחמה “על מלא” היא רעיון גרוע בשבילו, בשביל לבנון ובשביל הפטרון בטהרן.
על רקע המתיחות מול חיזבאללה: הרמטכ"ל סייר בצפון, צה"ל תגבר פלוגות
מומחה מעריך: האם המשטרה משתמשת בכוח מופרז בהפגנות?
לנסראללה חשוב לשמור על גייסותיו כדי שיוכל להמשיך ולשלוט בלבנון, כשם שחשוב לו להימנע מהאשמות שהביא להרס המדינה. לטהרן חשוב שישמור על צבאו ליום פקודה, כשישראל תתקוף את מתקני הגרעין באיראן. אבל נסראללה זקוק באופן נואש להישגים שוטפים ומתוקשרים היטב מול ישראל.
בגלל המשבר הכלכלי העמוק שרבים מאשימים בו את חיזבאללה, בבחירות האחרונות בלבנון איבדה הקואליציה שלו את הרוב הפרלמנטרי. כעת יש לאופוזיציה רוב צנוע, אך על פי החוקה הלבנונית אין די בזה. בלבנון לנשיא יש סמכויות נרחבות, אך הוא נבחר בפרלמנט, לא בבחירות כלליות כבארצות הברית. דרוש רוב של שני שלישים בפרלמנט בסיבוב הראשון לנשיאות. לאיש אין רוב כזה.
נסראללה חושש שהאופוזיציה תצליח לבסוף לבחור נשיא כלבבה, שיצליח להוציא צו נשיאותי או אפילו לנווט את הפרלמנט לחוקק חוק המחייב את המפלגה לפרק את המיליציה שלה מנשקה, על פי החלטות 1559 ו־1701 של מועצת הביטחון. עד עתה הוחרגו לוחמי חיזבאללה מפני שטענו שהם מגינים על ריבונות לבנון מפני ישראל. אלא שאחרי שתמכו בהסכם הגבול הימי עם ישראל הם איבדו את הטיעון הזה.
אומנם הם יכולים למנוע את פירוק נשקם על ידי שימוש בו: צבא לבנון הוא חסר אונים מולם. אך הגישה שלהם ושל הפטרון האיראני מתוחכמת: חשוב להם מאוד להיראות כמייצגי העם הלבנוני, ובלי תמיכת רוב הציבור ולפחות הפרלמנט והנשיא זה אינו אפשרי. לכן קריטי מבחינתם לעלות לתקשורת כמעט כל יום כדי להדגים שהם ממשיכים להגן על הריבונות הלבנונית. היכן משתלב הצורך הזה עם האופן שבו מבין נסראללה את נתניהו וישראל?
נסראללה מבין שאם תפרוץ מלחמה רבתי, האופוזיציה בישראל תתמוך בממשלה. גם אם מישהו בישראל יאשים את נתניהו שיזם מלחמה כדי לבלום את פיהם של המוחים על מהפכת החקיקה, לא זה העידוד לפעילות הרבה של חיזבאללה מול ישראל. העידוד לאומץ, הוא זירת החוץ. להערכת חיזבאללה, אם נתניהו יגיב בתקיפות על ההטרדות הזעירות אך המתוקשרות שלו והדבר יידרדר למלחמה, המערב יאמין שהמלחמה היא ביוזמת ראש הממשלה כדי לסיים את הפגנות האופוזיציה. נתניהו יזכה על כן בגינוי חריף ביותר במערב.
למרות שישראל תספוג נזק עצום, בלי תמיכה בינלאומית יצטרך נתניהו לסגת מיד ולסיים את המערכה. בכך יעניק לחיזבאללה ניצחון מרשים וחסינות להמשך ההטרדות. המשמעות היא שנסראללה מבין שאסור לו להגיש לישראל מתנה בדמות פעולה קיצונית מדי, שתצדיק תגובה חריפה.
אלא שאין לו גם צורך בכך, די לו בשיטת הסלאמי: פעולות קטנות ורצופות למען ריבונות לבנונית שמשפילות את ישראל ומצטלמות היטב. הבעיה היא, ראשית, שגם פעולות כאלה עלולות לצאת משליטה. שנית, ראש הממשלה איננו עשוי מפלדה. כשהצבא ימליץ והציבור יצפה לתגובה תקיפה, צה”ל יפעל. עד שייעצר, גם הנזק ללבנון ולחיזבאללה יהיה אדיר. הבעיה: בנוסף לכך שנסראללה בצרות בלבנון, ולכך שלאיראן אין התנגדות שישפיל קצת את ישראל, הוא נראה כמי שהשתלט עליו מצב רוח של התעלות הנפש, והדבר מעודד אותו לפעולה.