אתמול חוו מיליוני אזרחי ישראל עוד יום כאוס שבוצע בידי אלפים בודדים של אנרכיסטים חסרי מעצורים. עד לפני שבועות בודדים הקפדתי לכנות את ההפגנות; מחאה ואת האנרכיסטים מובילי ההפגנות; מובילי מחאה. לא עוד. בעיניי מדובר במהומות, לא פחות.

שר בממשלה: "אם ההפגנות יגיעו ל'ליל גלנט 2', נבין שהלכנו רחוק מדי"

סערה בוועדת החוקה: מדוע ח"כ פינדרוס השמיע קולות של עורב?
 

אם בתחילה חסימות הכבישים נועדו להביע כעס ותסכול, הרי שבשבועות האחרונים החסימות הפכו למטרה בפני עצמה. החסימות נועדו לשבש למיליוני אזרחים את החיים. בכך, חושבים מובילי המהומות, ממשלת ישראל תיאלץ להתקפל בפניהם אחרת נהיה צפויים להמשך האנרכיה. כי זאת יש להבין אותם אנרכיסטים מלומדים הגיעו למסקנה שרק אנדרלמוסיה, כאוס ואנרכיה תגרום ותיאלץ את הממשלה לשנות כיוון. בתחילת הדרך הם חשבו שהם בדרך ל'ניצחון'. כי כידוע, במהלך חודשים לא מעטים הממשלה, גילתה אחריות, איפוק וממלכתיות, ביקשה למנוע כאוס ופעלה בכל כוחה כדי להגיע להידברות. בחודש האחרון, מאז שגנץ ולפיד נטשו את שולחן ההידברות בבית הנשיא, והמהומות הקצינו הממשלה הבינה לאן נושבת הרוח ובעקבות כך שינתה כיוון ומחשבה. 

נדמה כי כל חברי הממשלה מבינים ומסכימים שהמהומות אינן נגד הרפורמה אלא נגד הממשלה. אם מחר ממשלת ישראל תחליט לעצור הכל ותודיע שהרפורמה מתה ונקברה קבורת חמור, מישהו מעלה על דעתו שההפגנות, המהומות והכאוס ייעצרו פתאום ויהפכו לזיכרון רע? מי שחושב שכך יקרה הוא במקרה הטוב פתי ובמקרה הרע טיפש. האנרכיסטים שמובילים את המהומות לא יעצרו פתאום ויחזרו לביתם הנוח ולעבודתם המרופדת. בתרחיש כזה, כל מובילי המהומות מאמינים שאם הם הצליחו לעצור את הרפורמה הם יצליחו להפיל את הממשלה ולכן הם ימשיכו במהומות ואף יקצינו אותן. 

אם בחודשים הראשונים מובילי המהומות פעלו בכל כוחם כדי להביא מאות אלפי אזרחים להפגנות וכך להוכיח שהעם איתם, בשבועות האחרונים המספרים הגדולים כבר לא מעניינים אותם. האנרכיסטים שמובילים את המהומות הבינו שדי במספר בודד של אלפי 'חיילים' צייתנים ושטופי שנאה כדי ליצור כאוס. לא צריך עשרות אלפים בהפגנות ולא צריך את תמיכתם של מאות האלפים, כל מה שצריך זה אלפים בודדים של 'חיילים' שיגרמו לתחושה כללית שבה 'אין דין ואין דיין'. מבחינת האנרכיסטים תחושת כאוס לאורך מספר חודשים תעשה את העבודה ותממש את המטרה– הפלת ממשלת הימין.

מחאה נגד הרפורמה המשפטית בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני)
מחאה נגד הרפורמה המשפטית בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני)

כי זאת יש להבין – האנרכיסטים מובילי המהומות החליטו שהדרך להילחם בממשלה, עוברת במלחמה בעם ובמדינה. איומי הסרבנות של מאות אנשים יצרו תחושה שהצבא בפני קריסה. לא מעניין אותם שהביטחון הלאומי והממשי של כולנו עלול להיפגע, מבחינתם המטרה מקדשת את כל האמצעים. זאת הסיבה שטיפוס כמו אולמרט, עבריין משוחרר, הפך ליקיר האנרכיסטים. רק אדם כמו אולמרט מעלה על נס, בלי בושה, קריאה למנהיגי העולם לנתק את הקשרים שלהם ושל מדינתם ממדינת ישראל ומנהיגיה. מטרת מדיניות 'האדמה החרוכה' נועדה לפגוע במדינת ישראל ואזרחיה, פחות לשנות את מדיניות הממשלה. 

לכן, כל ניסיון של הצד השפוי, הממלכתי והאחראי בעם לנסות ולהגיע לעמק השווה עם אותם אנרכיסטים בודדים נדון לכישלון מראש. בעוד הממשלה ורוב מוחלט של העם רוצה שקט, רוגע וחזרה לנורמליות, האנרכיסטים רוצים להדליק עוד ועוד שריפות. בעוד הציבור הרחב מעוניין ברפורמה במערכת המשפט, בצורה כזו או אחרת, לאנרכיסטים אכפת ממערכת המשפט כפי שאכפת להם מיחסי החוץ של המדינה. 

היום מתברר ליותר ויותר ישראלים הגונים שאינם שטופי מוח ושנאה שלא הקדישו את חייהם רק לדבר אחד - הפלת נתניהו, שאפשר לא לאהוב את הממשלה, אפשר לחלוק עליה אבל אסור בשום פנים ואופן לפתוח בהפיכה. מכתבי הסרבנים של טייסים, בוגרי סיירת מטכ"ל או יחידות מיוחדות אחרות הפסיקו לעשות רושם על הציבור הישראלי. המחאה וההקצנה הביאה לחלוקה חדשה של החברה הישראלית. לא עוד ימין מול שמאל, אלא ציונים מול לא ציונים (אינני אומר אנטי ציונים מכיוון שאפילו האנרכיסטים לא הגיעו לרמה כה נמוכה של אנטי ציונית). מי שמבקש להוריד את המדינה על הברכיים. מי שמבקש להחליש את צה"ל. מי שפועל בכל הכוח כדי לגרום לאויבינו לחוש שנפתחת בפניהם הזדמנות נדירה לתקוף את מדינת ישראל הוא לא ציוני. זה בכלל לא חשוב אם הוא שירת ביחידות מהוללות, בעל עיטורי גבורה או סוחב על כותפותיו פלאפלים וחרבות. 

הערכים הבסיסים של התנועה הציונית מימיה הראשונה דיברו על כך שעם ישראל לוקח את גורלו בידו. ערך הלוחם העברי וערך ההגנה על המולדת הם מהערכים הבסיסיים ביותר של התנועה הציונית. מי שרומס ערכים אלה ברגל גסה, ולא חשובה הסיבה למעשיו, מגלה שהוא בפועל לא ציוני. כל בר דעת יודע שפגיעה בצבא היא בהכרח החלשת כוח ההרתעה שלנו. פגיעה בכוח ההרתעה שלנו היא פגיעה בביטחון הלאומי של ישראל. ומה לעשות, פגיעה בביטחון הלאומי של ישראל היא אנטי תזה לערכי הציונות. אך כאמור, לא זאת מטרתם של האנרכיסטים הללו. מבחינתם היעד הוא הפלת ממשלת הימין בראשות נתניהו. המהומות וימי ההתנגדות הם האמצעי, בדומה לחסימת הכבישים ויתר מהלכי הכאוס שהם מנסים לכפות על כולנו. לאנשי המחנה הלאומי ולתומכי הדמוקרטיה הישראלית חשוב לעמוד על המשמר. לא לתת להם את מבוקשם. לא לאפשר לקבוצה מיליטנטית, קיצונית וקטנה להפיל ממשלות ולהכתיר ממשלות. רוב מוחלט של אזרחי ישראל, מימין ומשמאל, הם אנשים שפויים, ציונים, אוהבי העם, המדינה והארץ. לא ניתן לקומץ לחטוף את המדינה מידינו. לא במשמרת שלנו!

הכותב שימש כקונסול הכללי של ישראל בדרום-מערב ארה"ב, ויועץ ראש הממשלה בנימין נתניהו, לשעבר