כשכיהנתי כנשיא התאחדות התעשיינים, היה מוסכם על רוב היצואנים שהתחזקות הדולר טובה להם ומגדילה את הרווחים שלהם. גם ההייטקיסטים השתתפו במסעי שכנוע של נגיד בנק ישראל, כדי שיפחית את הריבית על מנת לפחת את השקל. הם טענו שכאשר הדולר מתחזק הם מקבלים יותר שקלים בעבור המכירות שלהם ליצוא, כי המחירים נקבעים בדולרים או במט"ח אחר. כמו כן, הם מבינים שחומרי הגלם המתייקרים פחות משפיעים על הרווחים, כי הם רק חלק קטן בעלויות. העובדה הזו נכונה יותר בהייטק ובתעשיות בעלות ערך מוסף מקומי גדול.
אני זוכר שנה שבה שער הדולר היה 3.85 והיצואנים וההייטקיסטים עשו, בעזרתי האדיבה, מצור על הממשלה ושכנעו את ראש הממשלה אריאל שרון להוריד את הריבית במכה אחת ב־2%. ההורדה הגדולה באחת, יחד עם חוסר משמעת תקציבית, הביאה למשבר.
היום היצואנים ותעשיית ההייטק נהנים משער חליפין גבוה יחסית לתקופה - 3.65־3.71, והם קובלים. על מה? על הפיחות המיוחל בשקל. מה קרה חברים? השתגעתם. תרוויחו ואל תבכו, כי כאשר הדולר ייחלש, תחזרו לבכות ולהאשים את הממשלה שהיא מחלישה את הדולר. אגלה לכם סוד, הממשלה לא יכולה להשפיע על שער החליפין באורח משמעותי ולאורך זמן. מכל מקום, כרגע היצואנים וההייטקיסטים בוכים ונהנים.
נקודת סתירה נוספת שיש להבהיר: הבורסה מתחילה להתאושש ולצערי גם הדולר נחלש. טוענים מחוללי המחאה כי זה בעיקר בגלל שהשווקים חוזים שלא תהיה עוד חקיקה ללא הסכמה. ואני שואל אתכם יקירי: אם התחזית להמשך חקיקה רק בהסכמה מרגיעה את השווקים, אז איך העזתם לקבוע שהחוק לצמצום רמת הסבירות שכבר חוקק הוא סוף הדמוקרטיה? כנראה הבורסה לא יודעת זאת והיא מתאוששת כרגע, תוך ידיעה שהחוק הזה חוקק. כלומר, שוקי ההון רואים סכנה בהפגנות הבלתי מרוסנות ובדברים של מנהיגיהן, ולא בחוק עצמו. מסקנה - תפסיקו לדבר על תסריטי תבהלה, תהיו מרוסנים יותר והכלכלה תירגע.
עודד טירה הוא חבר ב"מבטחי – פורום מפקדים לאומי" ונשיא התאחדות התעשיינים לשעבר