יאיר לפיד היה אמור להיות היום ראש ממשלת ישראל - הוא היה כריזמטי, אמר את הדברים הנכונים בזמן הנכון והצליח לסחוף אחריו המונים מאנשי המרכז שחיפשו משב רוח רענן במערכת הפוליטית. הוא בנה לא רק את עצמו אלא גם את המותג יש עתיד והחל לנטוע את שורשיו לא רק בכנסת אלא גם ברשויות המקומיות. יאיר לפיד עבד נכון. עם זאת בדרך הבטוחה לראשות הממשלה משהו השתבש ויאיר לפיד, בקצב איטי אך בטוח, עשה כל טעות אפשרית בדרך להיות המנהיג הבא. בוא נמנה חלק מהטעויות:
יישב תחת נתניהו? לפיד מגיב לדיווחים על הקמת ממשלת אחדות
לפיד מקשיח עמדות: התנאי החדש לחידוש השיחות
ראשית, לפיד ה"רק לא ביבי" המקורי, עוד לפני כתב האישום, נטש את הנרטיב "הממלכתי" ובמקום להיות הקול של הרוב הדומם - מפלגת מרכז שתאחד את כל ה"מתונים" על הקשת הפוליטית, סטה מהדרך של אותו מחנה והתמקד בדה לגיטימציה של נתניהו. בחודשים האחרונים אימץ גם את הרטוריקה של המחאה נגד הרפורמה המשפטית ולעיתים נשמע כאילו שקמה ברסלר דוברת מגרונו. הקול המתון והמפייס שאפיין אותו בתחילת דרכו - נדם, וכל שנותר לראות הוא בכמה במנדטים יעלה לו הטון הזועף החדש.
טעות נוספת בה שגה לפיד הייתה המסחרה בתפקיד ראש הממשלה - כאשר קנה את ממשלת המיעוט שלו במחיר המלכת נפתלי בנט וששת המנדטים שלו לראש ממשלת ישראל. מהלך זה ללא ספק הכתים את תדמיתו הנקייה כלוחם נגד שחיתות מוסרית והראה שגם הוא זקוק לתרגילים פוליטיים כדי למשול כרצונו. גם ההתנהלות החובבנית שהציג לפיד בניהול יחסי החוץ של המדינה הטילה עליו צל כבד. מדיניות אין הפתעות שהתחייב בפני ארה"ב - שלא ניתנה ע"י שום ממשלה טרם ממשלת השינוי, בחירת צד במלחמת רוסיה-אוקראינה במקום לשמור על עמימות ולשחק את המשחק והסכם הגז החפוז - לא ציירו אותו באור של מנהיג דגול אלא של אדם שנחוש להנציח את שמו בכל מחיר, ולאור התחממות הגזרה עם חיזבאללה חייבים להעלות תהיות לגבי הדחיפות והטעם שבהסכם.
טעות צורמת במיוחד הייתה בביטול המנהג של ראשי ממשלה לעלות לכותל עם כניסתם לתפקיד. מבחינת לפיד ההיסטוריה של העם היהודי החלה בשואה ולפיכך בחר ללכת ליד-ושם במקום. בין אם זה היה אקט סימבולי או הצהרתי המסקנה זהה – היסטוריה של אלפי שנים וקשר לאדמה כנראה פחות מדברות לליבו. תפיסת עולם זו אמנם מתאימה לגרעין בוחריו אך היא אינה מספיקה כדי לקבל את ראשות הממשלה שוב. לצורך כך צריך גם את אנשי המרכז שייתכן וכרגע נמצאים ללא בית פוליטי.
גם עכשיו מתעקש לפיד לא לנהוג כמנהיג ודוחה כל אפשרות של ממשלת אחדות, גם במחיר של היחלשות פוליטית. גרעין הרק לא ביבי הקשה כנראה יעבור למפלגת המחאה שתקום לקראת הבחירות הבאות, והימין הרך שבחר בו יעבור למפלגת אווירה חדשה, שסביר להניח תקום, או אולי אפילו יחזור הביתה לליכוד לאור התפתחויות בתיקי נתניהו. ללפיד נותר מהלך פוליטי אחד בלבד אם הוא רוצה להתקרב לכיסא הממשלה - עליו להיות המבוגר האחראי ולקרוא לאחדות. נכון, הוא יצטרך לעמוד איתן מול תקשורת נשכנית ויש כאן המון אגו לבלוע, אבל מי שתאב שלטון צריך לדעת לשחק גם בריאל-פוליטיק.